בספר 'פניני רבינו הקהלות יעקב' הביא מעשה שאירע במעונו של בעל הקהילות יעקב. ביום מן הימים עלו לביתו של הסטייפלער הגאון רבי זאב פלדמן מרבני ישיבת קרלין בירושלים [-לימים הגאב"ד דקהל 'עץ חיים' בלונדון] כשאליו מתלווה תלמיד מהישיבה, ושאלתם בפיהם: "כיון אמרו חז"ל מכאן לתלמיד שלא ראה סימן יפה במשנתו ה' שנים, שוב אינו רואה, והלה נחשב בין אלה, על כן שאלתו אם יכול לצאת לעבוד…"?
למשמע הדברים, פנה הסטייפלער בלבביות אל הבחור, ושאלו: אמור נא, קודם כניסתך לישיבה ידעת ללמוד משנה אחת? השיב הבחור: לא. וכעת, שאלו הסטייפלער? השיב הבחור: כן. שב ושאלו, קודם כניסתך לישיבה ידעת ללמוד סעיף בקיצור שו"ע? השיב הבחור: לא. ועכשיו האם הנך יודע? כן, השיב הבחור.
מיד פנה הסטייפלער בריתחא דאורייתא עצומה להרב פלדמן, האם זה נקרא שאינו רואה סימן ברכה? על זה באים לשאול? מירושלים? ואתם עוד נקראים "מרביץ תורה"? כשהוא מוסיף ומברך את התלמיד שיצליח בלימודו. ואכן, סוף דבר שאותו תלמיד עלה ונתעלה בעיקר בהלכה, עד שידע את כל הג' חלקים הראשונים של המשנ"ב עם באור הלכה, ושער הציון בעל-פה!
שם הובא עוד בהערה, כי סיפר תלמיד חכם אחד בשם בעל הקהילות יעקב: 'הנה באים בחורים ומתלוננים שלא ראו סימן יפה במשנתם ה' שנים, ואני אומר להם: הגמרא מדברת במי שהתאמץ ולמד חמש שנים ולא ראה סימן יפה, ואתם הלא לא למדתם כלל! אלא התבטלתם חמש שנים… תתחילו ללמוד – ותראו סימן יפה והצלחה'.
נלקח מספרו של מורינו ורבינו המקובל ר' יצחק בצרי שליט"א [שיח יצחק חולין דף כד]
להזמנת ספרי הרב לחצו כאן
