טענה נפוצה אותה משמיעים לא אחת מעשנים רבים: הלא ברור כי סיגריה אחת לבדה אין בכוחה להזיק, ועיקר השפעת העישון ניכרת מכח הצטברות הרעלים בגוף, ואם כן בבואו ליטול סיגריה בודדת – כיצד נוכל לומר שעובר באיסור או בספק איסור?

על כך יש להשיב, כי דומה הדבר למי שנוטל סוכריה המכילה רעל במינון נמוך במיוחד, אשר כשלעצמה איננה מזיקה כלל, אך מתוך הצטברות כמות מסוימת של סוכריות עלול להגיע למצב של נזק בריאותי חמור ואף למוות, וכי יאמר האדם: מי לי בגלולה אחת לבדה?! מלבד זאת, מחקרים סטטיסטיים מראים בבירור שכל סיגריה בממוצע מקצרת כ-11 דקות מן החיים,ומי יערב לו לשלם בכמה דקות חיים עבור סיגריה אחת…

"עובדא ידענא מגדול אחד זצ"ל, שעישן הרבה סיגריות ובסוף ימיו נחלה. הרופא אמר לו שהריאות פגועות לגמרי, ואין לו אלא כחודש לחיות. ביקש אותו גדול שיביאו אצלו עשרה אנשים, ואמר בזו הלשון בערך: יודע אני שבשמים ידונו אותי כמאבד עצמו לדעת, כי עישנתי אף שיש סכנה בדבר, אך אני מקוה שבזה שאני מתודה לפניכם ומתחרט על מה שעשיתי, וגם מבקש מכם שלא לעשות ח"ו כמוני, אולי יהיו דברים אלו מקצת תיקון לחטאי".

לחדול מתחילה מלעשן

אאמו"ר זצוק"ל סיפר, שאמר לו אביו זקני הצדיק הנסתר הרב יוסף בצרי זצ"ל, שלעולם לא יעשה דברים שממכרים אותו, כי אותו הדבר שהתמכר אליו אם יחסר לו – יאבד בשבילו הרבה זמן חלילה. ואכן, בתקופת הבחרות של אאמו"ר טרם נודעה סכנת העישון, היה מעשן סיגריות, ופעם אחת כשהיה לומד בבית המדרש, הרגיש צורך גדול בעישון, וחיפש בין הלומדים סיגריה, ולפתע שם לב על בזבוז הזמן שנגרם לו בשביל הצורך לסיגריה, ובאותה העת קיבל על עצמו קבלה מוחלטת שלא יעשן כלל. וכן היה.

ואני הקטן, מעולם לא עשנתי, ועל אף שבבית המדרש שלמדתי רוב הבחורים היו מעשנים, ובאותו הזמן לא היה עדיין כל כך מודעת לסכנה שבדבר. והסיבה לכך שלא עישנתי, בגלל שלא היה לי ממון לקנות סיגריות, ולא רציתי לקחת מתנה שאינה הכרחית לחיי הנפש.

פעם אחת כשנכנס ה'חפץ חיים' לבית המדרש בראדין ראה את בן אחיינו רבי דוד הכהן ליבוביץ זצ"ל מעשן סיגריה. אמר לו החפץ חיים: "הקשב, דוד. להכין סיגריה לוקח כמה דקות? נאמר 2-3 דקות, וביום אחד כך וכך דקות, ובשנה כך וכך שעות. ראה כמה זמן אתה מבזבז עבור זה… זה לא משתלם, ואסור".

"כמו כן", המשיך החפץ חיים, "זה הרי עולה גם כסף, שאותו תוכל לתת לצדקה. אם כן תאר נא לעצמך, מגיעים לעולם הבא, והנה משקולות הזכויות עומדות שווה בשווה, ומכניסים עוד כך וכך שעות של לימוד וסכום נוסף של מצוות צדקה, הלא תהיה אדם מאושר!" וסיים את חשבונו באוזני הצעיר.

הובא בהרחבה בספר שיח יצחק של מורינו ורבינו המקובל ר' יצחק בצרי שליט"א [חולין דף ט]

להזמנת ספרי הרב לחצו כאן