סדר השתלשלות פסק הדין בשמים
מנהג ישראל קדושים להיות נעורים בליל הושענא רבה, ולהדיר שינה מעיניהם. מהו משמעותו של לילה זה? ומדוע נשארים ערים בלילה?
הזוהר הקדוש בפרשת ויחי מגלה על השתלשלות גזר הדין על האדם מיום ראש השנה ועד סופו. ומבאר, שביום ראש השנה נכתב פסק הדין, ואם האדם שב בתשובה שלמה – קורעים לו את הפתק. אחר כך מגיע היום הקדוש יום הכיפורים ובו נותן הקב"ה הזדמנות יקרה לשוב בתשובה, אם חזר בו מחטאיו – טוב, ואם לא – מוכרח המלך לחתום את הפתק שנכתב עליו. בימים שלאחר יום כיפור תולים לאדם את דינו ואם יעשה האדם תשובה שלמה – נחתם לחיים טובים ביום שמיני עצרת. ואם חלילה לא שב בתשובה – נמסרים הפתקים ביד המקטרג והדין נעשה.
וברבינו האר"י מובא, כי ביום הושענא רבה נעשה חותם החיצוני דהיינו חתימה נוספת על החתימה שנעשתה ביום הכיפורים מעין חותם על חותם, ונמסרים הפתקים ביד המקטרג. אך לא ניתן לו רשות לפעול את הדין עד שמיני עצרת. ואם האדם חוזר בתשובה – מחזירים את הפתקים שניתנו למלאך המוות.
סימנים בהם ניתן לדעת את פסק הדין
וממשיך הזוהר הקדוש, שאדם שנגזר עליו מיתה, ביום הושענא רבה סר צילו ממנו. ומביא בשם ספרים קדמונים סימן לדבר זה: אם יראה את הצל שלו בלא הצל של הראש – סימן שהוא עצמו יסתלק מן העולם, וכל זה דווקא כאשר לא חזר בתשובה, אבל אם חזר בתשובה – יטעם טעם מיתה שיפול למשכב ואח"כ יתרפא. ואם ראה את צל ראשו אך לא ראה את צל גופו – בני ביתו ימותו, וזה דווקא כאשר בנו הקטן ברשותו. אם הצל של ידיו פגום – מעשה ידיו יתקלקלו. רגליו – מחלות ירדפו אחריו. אם רואה שהצלם הולך וחוזר הולך וחוזר – סימן הוא שיבוא עליו חולי כבד שהולך ומחריף.
ומסיים הזוהר, שהזמן לסימן זה הוא כאשר אור הלבנה מאיר וזורח היטב, והיינו אחר חצות הלילה. וה'אבודרהם' כתב, שיש אנשים הנוהגים שכורכים עצמם בסדין, ויוצאים למקום אליו מגיע אור הלבנה, ופושטים מעליהם את הסדין, ופושטים אבריהם ואצבעותיהן: אם מצא צִלו שלם – טוב הוא וכו'. והמקובל רבי משה קורדובירו כתב: "ושמענו מפי הזקנים שיש לזה שעה ידועה בלילה, ועוד, כי צריך להיות צל האדם כמידתו ממש, ולא שיהיה צלו ארוך ממנו – שאז אין כוח באותו הצל", וסיים: "ואין אתנו יודע עד מה!".
למעשה, כתב הרמ"א "יש מי שכתב שאין לדקדק בזה, כדי שלא יורע מזלו, גם כי רבים אינם מבינים העניין על בוריו, ויותר טוב להיות תמים ולא לחקור אחר העתידות".
חשיבות תשובה וצדקה ביום זה
מאחר שיום הושענא רבה הוא יום דין, לכך יש לשוב בתשובה שלמה, ובזה ירחם ה' יתברך ויכפר העוונות, ויקרע את רוע גזר הדין, וכך מסופר בספר חסידים: "אחד לא ראה בליל הושענא רבה צל ראשו, והתענה הוא ואוהביו הרבה צומות, ונתן צדקה הרבה, וחי כמה שנים אחרי כן, כדכתיב: וצדקה תציל ממות". וכך בריקאנטי (במדבר יד ט) הביא: "…וכבר שמעתי מפי חסידים ואנשי מעשה, שראו אדם אחד שלא היה לו צל, ובאותה הלילה עצמה עשה תשובה – וינחם ה' על הרעה, ובאותה לילה עצמה חזר וראה צל על ראשו להצילו מרעתו".
ומפני כך נהגו ישראל קדושים להיות ניעורים בלילה זה, ובזה זוכים אף לתיקון כרת כידוע, ולכל הפחות להיות נעורים ולעסוק בתורה הקדושה עד שעת חצות, בה נגמר ונעשה בחינת חותם החיצון למעלה, ובלימוד ספר משנה תורה הוא ספר דברים נעשה עיקר התיקון הראוי ביום זה.
