רבים מכירים את בעל ה'לבוש', רבי מרדכי יפה, שסדרת ספריו – ה'לבושים' על ארבעת חלקי ה'שולחן ערוך' קנו שביתה של ממש בכל בית מדרש, והינו ספר יסוד בפסיקת ההלכה כאשר כל רבותינו האחרונים נושאים ונותנים בדבריו ובחידושיו.
אולם לא רבים מכירים את הרקע לשם יחודי זה שבחר לספריו, וגם לא את ה'קללה' שהתקיימה במשפחתו, ומעשה שהיה כך היה:
יפה תואר ויפה מראה היה ר' מרדכי, כשם משפחתו 'יפה' [ויתכן שמשום כך כונה בשם משפחה זה]. פעם אחת נקרה לידיו נסיון קשה של עריות. כיון שראה ר' מרדכי תהום של טומאה פעורה לפניו – החליט בו ברגע בלבו הטהור כי מוכן הוא ומזומן למסור נפשו ולא להשמע לדברי ההסתה. מיד קפץ לביב של שופכין עמוק שבצדי הדרך, וכך זוהמו פניו ובגדיו, וניצל מן הנסיון כיוסף הצדיק בשעתו, והניחו אותו לנפשו.
מאותן מי השופכין נתטנף ר' מרדכי עד לשד עצמותיו, וכל עשרת הבגדים בהם היה מועטף – זוהמו, וריח רע עלה מהם, אך לבו ונפשו ניצלו ונשארו נקיים וטהורים מכל רבב, וריחם כריח השדה אשר ברכו ה'
בזכות עמידתו בנסיון בגבורה ובמסירות נפש להימלט מפח יוקשים שטמן לו יצר הרע – זיכו אותו מן השמים להאיר עיני ישראל בעשרת ספריו אשר יכונו כולם בשמות 'לבושים' כנגד אותם עשרה לבושים שניטנפו, ואשר בזכותם ניצל מן הנסיון הקשה. באותה שעה נשא ר' מרדכי תפילה השמימה, וזו היתה בקשתו: "עשרה דורות הבאים שיצאו הימנו – מכוערים יהיו למראה, בכדי שלא יתגרו עיני הבריות בהם, ולעולם לא יגיעו לידי נסיון בשל יופיים החיצוני".
האם תפילתו הזכה של בעל ה'לבוש' התקבלה? על כך מספר ר' לוי יצחק בנדר :
בתחילת הקיץ של שנת תרע"ד הצטרף לישיבת 'מאקוב' בחור צעיר לימים בשם יצחק קראקובסקי, מהעיר 'לאדז". יצחק זה התברך גם בתואר זיו פנים מרשים במיוחד, פניו מאירות היו וזורחות ובעל מצח גבוה ומבהיק. ובכן, דמותו האצילה כמו מוחו החריף – כבשו את לבם של רבים וטובים מבני הישיבה שהתענגו על צוף אמריו ונהנו לשהות במחיצתו.
בעת ההיא, על סף התפרצותה של מלחמת העולם הראשונה, הגיעו הורים רבים לישיבה כדי להשיב את בניהם הביתה, ברצותם כי ישהו במחיצתם בימי המלחמה הקשים. כך הגיע באחד הימים לישיבה גם אביו של יצחק. למראה פני האב נדהמו הבחורים. תמיהה זו התעוררה בשל השינוי הרב בין מראה האב לבין חזות פניו של הבן. בעוד יצחק גבה קומה היה, בעל פנים עדינות ומאירות – היה אביו אדם גוץ וגוון פניו שחור כפחם. קשה היה להעלות על הדעת כי הלה אביו של יצחק יפה התואר הוא. מרוב השתוממותו הפנה ר' לוי יצחק את התמיהה לחברו, והלה השיבו בסיפור הנזכר, וסיים כי עשרת הדורות הסתיימו אצל אביו, ואילו הוא למעשה הדור האחד עשר. תואר מראה הפנים של הסב הקדוש שב ונתלבש איפוא בצאצא זה שכבר יצא מכלל אותה בקשה של סבא קדישא הגאון הקדוש רבי מרדכי יפה, בעל ה'לבושים', בעת הנסיון.
הובא בהרחבה בספר שיח יצחק של מורינו ורבינו המקובל ר' יצחק בצרי שליט"א [חולין דף כג]
להזמנת ספרי הרב לחצו כאן
