אמירת ברכת המזון בכוונה ובשמחה

"סַעֲדוּ לִבְּכֶם אַחַר תַּעֲבֹרוּ", ביתו של אברהם אבינו היה פתוח מארבע הרוחות, בכדי שכל עובר אורח יוכל להיכנס אל ביתו ויסעד את לבבו. לאחר שסיימו האורחים לאכול ולשתות היה אברהם מלמד את האורחים להודות ל-ה' יתברך על המאכלים.

ב'ספר החינוך', מביא קבלה שקיבל מאת רבותיו הקדמונים: "כל הזהיר בברכת המזון – מזונותיו מצויים לו בכבוד כל ימיו!".

יתירה מזאת, הזהיר בברכת המזון זוכה לפרנסה בשפע, לא רק לעצמו, אלא גם לאחרים. שכן, מן השמים משפיעים עליו פרנסה במידה רבה, כדי שישפיע לאחרים. וכפי שמצינו אצל יוסף הצדיק. הנה, רבינו בחיי מביא מדרש, שבזמן שיוסף היה עבד, היה מברך על מזונו, ואדוניו ראה אותו מלחש בפיו, ושאלו: מה אתה מלחש? והוא אומר לו: מברך אני לקדוש ברוך שנותן מזון לכל בריה. אמר לו: הראהו לי! אמר לו: הרי השמש היא אחת ממשמשיו שמשמשים לפניו במרום, ואי אתה יכול להסתכל בו, הקדוש ברוך הוא על אחת כמה וכמה!

אחד מגורי האר"י רבי מרדכי הכהן מצפת בספר 'שפתי כהן' לאחר שהביא המדרש הנזכר ברבינו בחיי, הוסיף וכתב: "ולפי שלא ביטל ברכת המזון, זכה שזן את כל העולם, שנאמר (בראשית מב ו): 'ויוסף הוא המשביר לכל עם הארץ'. ולפי דרך הסוד, לפי שעל יד ברכת המזון יורד השפע לכנסת ישראל – לזה היה זהיר בברכת המזון שחותם 'הזן את הכל', וכן על הארץ ועל המזון".

עוד מצינו בזה בזוהר הקדוש בפרשת ויקהל כי המברך ברכת המזון בכוונה, ובשמחה וחפץ לב, גם מן השמים יביאו לו ברכה מרובה בעין יפה ובשמחה. ועל כך מוסיף החיד"א וכותב בזו הלשון: "ולכוון רצונו בשמחה ולא יהיה עצב בשעת ברכת המזון וכו', ולכן יאכל וישתה דבר המשמחו, כדי שיברך בשמחה. וזו סגולה להתעשר אם יברך בשמחה ובקול רם".

העושר הבלתי נראה, אשר זכה לו אחד המדקדקים בברכת המזון

מעשה, כך מסופר בספר "עבד ה'", בחכם אחד שקיבל על עצמו לברך ברכת המזון בכוונת הלב ביודעו כי יש בזה סגולה לפרנסה טובה.

חלפו עברו להן כמה שנים, ולא נראה היה כי מצבו הכלכלי של אותו חכם הולך ומשתפר. הדבר עורר תמיהה בקרב מכריו, ופעם הרהיב אחד מהם עוז ושאלו לפשר הענין.

תשובתו של החכם הפעימה את לב סובביו. "דעו לכם", כך אמר, "כי אמנם לא זכיתי להתעשר מכוחה של ברכת המזון, אולם זאת זכיתי להבין מכוחה של ברכת המזון – שהפרנסה הינה משמים! שאין לרוץ יותר מדי אחרי הפרנסה ושאין להתייגע לבלי סוף במרדף אחר הממון. הקדוש ברוך הוא זן ומפרנס לכל בשר, בהשגחה פרטית, ואנו איננו מצווים אלא בהשתדלות!".

"לקח ומוסר נפלא זה", סיכם החכם, "הרי הוא העושר הגדול ביותר, שהרי כך אמרו רבותינו (מסכת אבות): 'איזהו עשיר? השמח בחלקו'"…

מתוך ספר "שיחת יצחק" בפרשתנו