רבינו המקובל הגדול ר' יצחק בצרי שליט"א הביא בספרו שיח יצחק על מסכת חולין דף כז את דברי האור החיים כי הנפשות הרמות כאשר הן חייבות להתגלגל, הן מתגלגלות בדגים[1], ובכך פוחת צערם, שאין בהם הנפת חרב השחיטה, אלא אסיפה בלבד, ולפנינו נביא כמה מעשים בעניין גלגול נשמות בדגים:
הרב רבי ברוך ממעז'יבוז' נתבקש פעם אחת מאנשי עיר אחת לבוא לעירם לשבת קודש, ובערב שבת קודש נזדמן לאנשי העיר דג גדול אשר קנו אותו עבור הרבי, וכאשר הביאו הדג לפני הרבי שמח מאוד, ואמר שהוא בעצמו יחלק הדגים להמסובים על שולחנו, וכן עשה.
לאחר אכילת הדגים סיפר הרבי, כי בעיר אחת היה אברך אחד תלמיד חכם מופלג וירא שמים מרבים, ואף שהחזיק חנות למסחרו קבע עיתים לתורה ביום ובלילה, ונהג בפרישות ובקדושה וטבילות, וכל מעשיו היו לשם שמים, והיו משתעשעים בו עליונים ותחתונים. עד כי נתקנא בו הס"מ, וביקש רשות מהשי"ת להשטינו ולנסותו, וניתן לו הרשות. מה עשה? ראשית כל, שלח לו שפע גדול במסחרו, עד אשר נלאתה אשתו לשאת בעצמה את כל הנהגת החנות, וביקשה מבעלה שיבטל מעט מלמודו לישב בחנות, כדי להקל מעליה העבודה. והאיש הוכרח למורת רוחו למלאות רצונה, ובכל פעם נסע בעצמו לערים גדולות לקנות סחורה, ועל ידי זה התנכר לילך ולהתחבר עם אנשים קלים בעלי מעשים רעים, ומעט מעט למד לעשות כמעשיהם, ונמשך מעבירה קלה לחמורה ולתאוות רעות, כמאמרם ז"ל שנה ופירש יותר מכולם.
פעם אחת שמע, שיש אשה "קדשה" [מפקירה עצמה] בכפר אחד, והיא נוטלת כך וכך בשכרה. וישלח לה שכרה, וקבע לה זמן. וכאשר נסע לשם, עצר בדרכו אצל מקום אחד, וישמע אנקת יהודים הנאנחים מבית כלאם. וישאל עליהם, ויספרו לו, כי פה נאסרה משפחה ישראלית עבור החוב אשר לא שילמה לאדון הכפר. נתעוררו בו הרחמים, והוא הלך אל האדון ושילם לו כל המגיע מן הנאסרים, ויוציאם לחופשי. והנה מצוה גוררת מצוה, ותיכף נתעורר אצלו הרהור תשובה, ונפל פחד גדול עליו על זממו הרע אשר חשב לעשות, ויקם וישב על העגלה ויברח לנסוע לביתו.
ובדרך כאשר נסע על העגלה, עלה על לבו את גודל ערכו וקדושתו אשר היה לו מקודם, וכעת הוא נטמע בעמקי הקליפות וטימא נפשו, והכעיס את בוראו בתועבות, ואם אמנם כעת הוא שב ומתחרט על מעשיו הרעים, אבל מי לידו יתקע אשר לא ישוב עוד לכסלה ולחזור לסורו. ובהתבוננו כן בעמקי מחשבותיו, עברה העגלה על מעבר המים. והתעורר האיש ממחשבתו, ויאמר: "טוב מותי, מלחיות חיי רשעים!", ויקפוץ אל תוך המים ויטבע.
ונעשה רעש גדול בשמים, מה לעשות בדינו, כי היו מימינים להזכירו לטובה על מעשיו הטובים אשר עשה מלפנים, ואם כי אחר כן חטא הרבה, אבל מעשיו הטובים שעשה ביום האחרון כפרו על כל חטאיו, ודי בהם לחוננו לפדותו מרדת שחת. והמשמאילים קטרגו, והציעו את כל מעשיו הרעים אשר עשה מיום אשר סר מבית המדרש, וגם לבסוף חטא על נפשו להאביד עצמו לדעת.
ויצא הפסק, אשר יתגלגל בדג, וכאשר יזכה לעלות על שלחן יהודי ולסעודת מצוה, אז יהיה תיקון לנשמתו. וכך היה, שהוא נתגלגל בדג הזה אשר אכלנו לכבוד שבת קודש. ואחר כך קבע הרב ר' ברוך עשרה אנשים תלמידי חכמים, שילמדו לטובת הנשמה משניות כל הלילה, כדי שתעלה לנוח במקום מחצבתה.
הובא בהרחבה בספר שיח יצחק של מורינו ורבינו המקובל ר' יצחק בצרי שליט"א [חולין דף כז]
להזמנת ספרי הרב לחצו כאן
[1] מהרח"ו בספר החזיונות מספר על רוח אחת שנכנסה בבתו של יהודי הנקרא רפאל, ודיברה הרוח ואמרה: אינני כשאר הרוחות, כי אני חכם וצדיק, ולא באתי כי אם על חטא קל שנשאר לי לתקן, וגם להיות שלוח לכם להשיבכם בתשובה מרוב העבירות שבכם. והנה, לפני כ"א יום יצאתי מגן עדן דרך נהרי גן עדן, ובאתי תחת הקרקע עד נהרות דמשק, ושם נכנסתי בדג אחד, וצד אותי הצייד, והוליכני למכור לרחוב היהודי בערב שבת אחר המנחה… והשם יתברך שלח לרפאל עניו שם, וקנה אותי, וחתכו לכמכה חתיכות… ואני הייתי בראש הדג, ואכלתני בתו, ונכנסתי בה… ותיכף בבוקר יום ראשון אחזור לגן עדן למקומי. עיי"ש באורך.
