כתב הרמב"ן לבאר מעלת התורים ובני היונה שדווקא הם נבחרו להקריב על המזבח. כי טבע ה'תורים', שכאשר אבד בן זוגו לא ידבק לאחר לעולם, והם פרושים ודבוקים זה בזה. והוא לרמז על עם ישראל, אשר הם דבקים ב-ה' אלהיהם, ולא ידבקו באֵל אחר לעולם. וכן 'יונה' יש בה מידת אהבה גדולה משאר העופות, שהרי כאשר אדם יגע בקן של העוף לקחת אפרוחים וביצים, מאותה העת יעזבו העופות את אותו הקן ולא יקננו בו לעולם. אך היונה, אף אחרי שיגעו בקן שלה, היא לא תעזבנו. והוא רמז למעלת ישראל, שלא יחליפו את בוראם ואת תורתם לעולם, אלא כלשון המדרש "או יהודי או צלוב!!!".
יש לציין לספר 'קסת הסופר' לרבי אהרון מרכוס [מקרקוב], שם הביא כמה מיני בעלי חיים אשר שומרים אמונם לזוגותיהם; אלמנת הנשר אשר על פי הרוב לא תזדווג עוד לעולם, וכן כמותה האווז הסיני.
ואף על החסידה העידו חוקרים נאמנים, שזכר שזוגתו לא יכולה לנסוע עמו לארצות החום בחורף מפני מכה שבגופה, ישוב אליה שנה אחר שנה, ומן השנה הרביעית ואילך נשאר אצלה כל ימות החורף. ויש אשר אינם מאריכים לחיות אחר מיתת בן זוגם, כעוף האגמים הנקרא 'קאמישי' אשר נמצא באמריקה הדרומית, שימות כמה שעות אחר מיתת בן זוגו, וכן מביא על מין עוף אשר אם נלכדה בשביה יחד עם בן זוגה תחיה ואם נשבתה לבדה תמות.
יש לציין לספר 'קסת הסופר' לרבי אהרון מרכוס [מקרקוב], שם הביא כמה מיני בעלי חיים אשר שומרים אמונם לזוגותיהם; אלמנת הנשר אשר על פי הרוב לא תזדווג עוד לעולם, וכן כמותה האווז הסיני.
ואף על החסידה העידו חוקרים נאמנים, שזכר שזוגתו לא יכולה לנסוע עמו לארצות החום בחורף מפני מכה שבגופה, ישוב אליה שנה אחר שנה, ומן השנה הרביעית ואילך נשאר אצלה כל ימות החורף. ויש אשר אינם מאריכים לחיות אחר מיתת בן זוגם, כעוף האגמים הנקרא 'קאמישי' אשר נמצא באמריקה הדרומית, שימות כמה שעות אחר מיתת בן זוגו, וכן מביא על מין עוף אשר אם נלכדה בשביה יחד עם בן זוגה תחיה ואם נשבתה לבדה תמות.
הובא בהרחבה בספר שיח יצחק של מורינו ורבינו המקובל ר' יצחק בצרי שליט"א [חולין דף כב]
להזמנת ספרי הרב לחצו כאן
