ישנם מעשים קטנים, שבכח עשייתן – לטוב ולמוטב – ישנן השלכות גדולות, והנוהג בהן כרצון ה' יתברך, אזי באותו מעשה שלכאורה הוא קטן, הוא זוכה לעצמו בעולמות נצח, ואף זוכה לזרעו טובה וברכה.
אכילת עץ הדעת לכאורה הוא מעשה קטן, אך דבר זה הביא מיתה לעולם, ורעות רבות עד ימינו אנו באו בעקבות כך: "בזעת אפיך תאכל לחם", "בעצב תלדי בנים" ועוד.
כמו כן, ישנם מעשים קטנים אשר בהשפעתן יכול להתגלגל זיכוי הרבים גדול, והעושה כן מביא על עצמו ברכות רבות ועצומות, כפי שיובא להלן מהזוהר הקדוש.
אחד מהסימנים המורים על אהבת ה', כתב רבינו בחיי בספר 'חובת הלבבות', הוא: 'מעלת זיכוי הרבים והתוכחה'. והוסיף, שזכויותיו של האיש המזכה את הרבים, הם מרובים עד אין מספר, פי כמה וכמה מאדם המשתדל במאוד מאוד בעבודת ה' ואהבתו. ואף המשיל על כך משל נמרץ:
ההבדל בין הסוחר הראשון לסוחר השני
משל בשני סוחרים שהגיעו אל המדינה, והרויח אחד מהם בסחורה אחת שהייתה בידו, פי עשרה מהקרן, ובסך הכל עלה בידו מאה זוז. והשני הרויח רק פי שנים בלבד, אך היו לו סחורות רבות עד שעלה בידו עשרת אלפי זוזים. נמצא, שהרווח לסוחר הראשון עם הכפלת הקרן המרובה עלה לתשעים זוז ומעט יותר, ואילו הסוחר השני הרויח חמשת אלפים זוזים למרות שהכפיל את קרנו 'רק' פי שנים.
והנמשל לכך [מלשון רבינו בחיי]: וכן אחי, מי שאין מתקן אלא את נפשו בלבד, תהיה זכותו מועטה. ומי שמתקן נפשו ונפשות רבות, תיכפל זכותו כפי הזכויות של כל מי שהוא יקרב לאלהים, כמ"ש רבותינו ז"ל: כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו. ואמר (דניאל יב ג): ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד.
ברכתו של מזכה הרבים
כך בזוהר הקדוש בפרשת תרומה מפליג בשבח המזכה את חבירו להתקרב לתורה ולמצוות, וכך מונה הזוהר את הברכות שאותו האיש זוכה מן השמים: זוכה לראות בנים לבניו, וזוכה בעולם הזה לעשירות, וזוכה לעולם הבא. וכל בעלי דינים לא יכולים לדון אותו בעולם הזה. ובעולם הבא הוא נכנס בשנים עשר שערים של גן-עדן ואין מי שימחה בידו. ועליו נאמר: "גִּבּוֹר בָּאָרֶץ יִהְיֶה זַרְעוֹ, דּוֹר יְשָׁרִים יְבֹרָךְ. הוֹן וָעֹשֶׁר בְּבֵיתוֹ, וְצִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד".
נכנס לבתי האוצרות של המלך
וכרוז יוצא ומכריז ואומר: מלאכים העליונים והתחתונים תעידו עדות, מי הוא שעושה נפשות ומזכה את הרבים הרחוקים מן התורה – ראוי לעטר אותו בעטרת מלכות על ראשו, הוא הראוי לעלות עכשיו לפני המלך ומלכה, שהרי המלך והמלכה שואלים עליו, כי הם רוצים לשתף אותו עמהם בעת שמחתם.
ואמר רבי שמעון: אני מעיד עלי שמים וארץ, שבאותה שעה, מוסרים לממונה על הנשמות את נשמתו של אותו הצדיק וכו', ומוסרים בידו שבעים מפתחות של כל בתי האוצרות, ואז המלך מברך לאותו צדיק בכל ברכות שבירך לאברהם אבינו בזמן שקירב אנשים לאמונת ה'. והקב"ה רומז לארבעת המחנות העליונות, ולוקחים את אותו צדיק והולכים עמו, והוא נכנס לשבעים עולמות גנוזים שלא זכה בהם אדם אחר.
מתוך סדרת הספרים "שיח יצחק" על הש"ס
