מדוע תוקעים בשופר בראש השנה?

תקיעת שופר, היא המצוה המרכזית של ראש השנה, ורבים מן המפרשים התקשו, מה הטעם במצוה זו, שכל מה שנעשה בה הוא הוצאת קול מתוך כלי חלול?

הרמב"ם בהלכות תשובה כתב: "אף על פי שתקיעת שופר בראש השנה גזירת הכתוב, רמז יש בו, כלומר עורו ישנים משנתכם, ונרדמים הקיצו מתרדמתכם, וחפשו במעשיכם, וחזרו בתשובה, וזכרו בוראכם וכו', ויעזוב כל אחד מכם דרכו הרעה, ומחשבתו אשר לא טובה". כלומר, על פי הרמב"ם מדובר במצוה שאיננו מבינים אותה כשלעצמה, אך יש בה רמז עבורנו לחזרה בתשובה.

נעשה מיתוק הדין גדול

רבינו האר"י ז"ל (שער הכוונות) מבאר את עניין השופר על דרך הסוד, כי הוא כללות כל הגבורות והדינים, והשופר שורשו ומקומו במקום גבוה בעולם האצילות, והתקיעה בשופר גורמת למיתוק הדין, ומכוחו עומד המלך מכסא דין ויושב על כסא רחמים.

מסופר על אב"ד אמסטרדם, רבי אלעזר רוקח, בעל פירוש "מעשה רוקח" על המשניות (נפטר בשנת תקי"ב), כאשר הוא נסע לארץ ישראל, הטיל ה' רוח סערה גדולה בליל ראש השנה, וכל האנשים בספינה חגו ונעו כשיכור. כולם כבר התכוננו לקראת המוות המר והנורא הצפוי להם. רבי אלעזר ציווה על שני אנשיו, שמיד כאשר יאיר עמוד השחר, יעמדו מוכנים עם השופר, כדי שמיד יתקע לקיים מצות היום. וכן היה. ובעת התקיעה מיד העביר הקב"ה רוח אלקים, והמים נרגעו.

השטן מנסה בכל דרך לבטל מצוה יקרה זו

מחמת כוחו העצום של השופר נגד מידת הדין, ומפני שעל ידי התקיעה השטן מתערבב ומתבלבל, לכן עושה השטן כל מה שביכולתו למנוע מצווה יקרה זו. וכך מספר המטה משה: מעשה שאירע למורנו הרב מענלין ז"ל. בעירו היו שלשה תוקעים מובהקים, ובראש השנה בא האחד לתקוע ולא יכל, בא השני ואף הוא לא יכל, בא השלישי, וכקודמיו לא יכל להוציא קול תקיעה מן השופר. ציווה הרב מענלין ז"ל להפוך את השופר ולקרות בו "ויהי נועם". וכן עשה התוקע – ואז הצליח לתקוע. ואמר הרב מענלין שהשטן היה שם, ועיכב אותם מלקיים את המצוה. ומשום כך יש לכסות את השופר קודם התקיעות, שהשטן לא ישלוט בו.

ובזוהר הקדוש בפרשת ויקרא מובא שאמר הקב"ה לישראל: בני, אל תפחדו מהתעוררות הדינים ביום ראש השנה, כי אני עומד בפתח ולא נותן רשות לדינים לצאת. אבל אתם תזדרזו ביום זה ותתנו לי כוח. ובמה? בתקיעת השופר, כי אם נמצא קול שופר כפי הראוי, ומכוונים בו, אותו הקול עולה, ומתעטרים בו האבות הקדושים, ועומדים במשכנו של יעקב אבינו, הרומז למידת הרחמים.

ומשום כך, בעת צרה וצוקה, מנהג אאמו"ר המקובל הרב דוד בצרי שליט"א לתקוע בשופר, ומהדר על ריבוי שופרות, כי בכך מעורר את מידת החסד והרחמים על כלל עם ישראל.

אוצרות הקבלה

תכנים חדשים מהישיבה

הרשמה לניוזלטר שלנו

הירשמו לקבלת תכנים חדשים ועדכונים על מה שחדש בישיבת השלום

Call Now Button