ביום שבת מוצאים שני ספרי תורה, בראשון קוראים בפרשת שבוע פרשת משפטים, ובשני קוראים בתחילת פרשת כי תשא, והוא נקרא: "פרשת שקלים", זכר לכך שכל אחד מישראל היה נותן מחצית השקל לצורך קורבן התמיד שהיו מקריבים בכל ימות השנה.
הזוהר הקדוש במקומות רבים משבח את מעלת נתינת הצדקה, ובזוהר בפרשת ויקהל אמר רבי יהודה: אשרי אדם שזוכה שהזדמן לו עני, כי אותו עני הוא מתנה טובה ששלח לו הקב"ה.
על ידי נתינת הצדקה – מגלה הזוהר (פרשת ויצא) – עולה שפע רב לעולמות העליונים, ועל ידי זה הוא מרבה ברכה גם לתחתונים.
סגולתיה
ומפני כך, ברכות רבות באות על המפזר ממונו לעניים, והדבר מסוגל לפרנסה בשפע ולעושר, זוכה לאריכות ימים לו ולבניו, ניצל מגזירות רעות שנגזרו עליו בשמים, ובכל נתינת צדקה שאדם עושה, הדבר נכתב בשמים, ובשעה שמידת הדין מתוחה – הקב"ה זוכר לו את מעשי החסד שעשה. אף לאחר פטירת האדם מן העולם, הצדקה מלווה את נשמתו, ומוליכה אותה למקומה, וזהו שאמר הנביא ישעיה: "וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ".
צדקה תציל ממוות
בעלי הרמז נתנו רמז על תיבות: "מחצית השקל", כי אות הצד"י רומזת לצדקה, והנה האותיות הקרובות לצד"י הם "חי", אך האותיות הרחוקות מן הצדקה הם ההיפך מן החי. מעשה נורא מסופר בזוהר הקדוש בפרשת בהר בו ניצל בעל הצדקה ממיתה של ממש:
רבי חייא ורבי יוסי הלכו בדרך, ובסמוך לאיזה הר ראו שני אנשים הולכים ולקראתם בא אדם אחד ואמר להם: בבקשה ממכם, תתנו לי מזון ולחם, כי שני ימים איבדתי את הדרך במדבר, ולא אכלתי כלום. אחד משני האנשים ששמע את בקשתו, הוציא את הצידה שהביא עמו לדרך, ונתנו לאותו האיש, והאכילו והשקה אותו. חבירו שהלך עמו אמר לו: מה תעשה בהמשך הדרך כשתצטרך למזון? כי אני יאכל ממה שהבאתי לעצמי ולא אוכל להביא לך משלי! הראשון לא נמנע מלהביא לאותו מסכן מים ומזון, ואף מהלחם שהשאיר אמר לו שייקח עמו להמשך הדרך.
אמר רבי חייא לרבי יוסי, הקב"ה זימן את אותו הנצרך לאותו פלוני ולא אלינו, שמא זאת מפני שעליו נגזר איזו גזירה קשה, והקב"ה חפץ להצילו וזימן לו מצוה יקרה זו.
בעוד הם הולכים בדרך, אותו האיש בעל הצדקה התעייף מחמת רעבון, וישב תחת האילן ויישן. אמר רבי יוסי לרבי חייא, עכשיו נשב ונראה, כי בוודאי הקב"ה רוצה לעשות לו נס. ואכן עצרו את הליכתם, והמתינו לבאות.
בעוד הם ממתינים, ראו חיה רעה כעוסה באה לקראתו, אמר רבי חייא: אוי על האיש הזה שימות עכשיו. אמר לו רבי יוסי, אשרי האיש הזה שהקב"ה יעשה לו נס! בעודם מדברים, ירד מהאילן נחש ורצה להרוג את אותו האיש, מיד קמה אותה החייה על הנחש והרגה אותו, והפכה פניה והלכה לה.
כאשר התעורר אותו בעל הצדקה, ניגשו עליו רבי חייא ורבי יוסי, והביאו לו לאכול, ולאחר שאכל סיפרו על הנס שהקב"ה עשה לו.
