מי יוכל לספר שבח מעלות אדונינו התנא הקדוש רבי שמעון בר יוחאי זכותו יגן עלינו, זֶה הָאִישׁ מַרְגִּיז הָאָרֶץ מַרְעִישׁ מַמְלָכוֹת (ישעיה יד טז), הוא הקדוש אשר עסק בתורה לשמה וזכה לדברים הרבה, הוא הקדוש אשר כל העולם כולו כדאי הוא לו, הוא הקדוש אשר נתגלו לו כל רזי תורה ונעשה כמעיין הגדול המתגבר וכנהר הגדול שאינו פוסק, הוא הקדוש אשר נתגדל ונתרומם על כל המעשים, הוא הקדוש אשר האיר עיני ישראל בתורתו, הוא הקדוש אשר היה אש עליון מקיפו בעסק תורתו, הוא הקדוש אשר זבה לעלות להיות במדרגת משה רבנו עליו השלום בזמן קבלתו לוחות השניות. כך היא לשון רבינו יוסף חיים זיע"א בספרו 'הלולא רבא', בספר זה אסף את שבחי רבי שמעון בר יוחאי המפוזרים בדברי רבותינו זכרונם לברכה בתלמוד בבלי, ירושלמי, מדרשים ובזוהר הקדוש. וחיבר שם כמה תפילות ובקשות נוראות לעורר רחמי שמים.
כבר קודם לידת רבי שמעון גילו מן השמים לאביו כי עתיד להיוולד ילד אשר יאיר את העולם. וכה היה המעשה (נחלת אבות ח"ג עמ' לא): יוחאי נשא אשה כשרה וצדקת ושמה שרה, ותהי שרי עקרה אין לה ולד. בצערה זה הרבתה צום וצדקה ותפלה יום יום, ותבך בכי גדול לפני ה' בלב נשבר שיתן לה ה' יתברך פרי בטן. ואכן, שמע ה' את קול צעקתה.
בליל ראש השנה, ראה יוחאי בחלומו, והנה הוא עומד ביער גדול מלא אילנות לאלפים ולרבבות, מהם רעננים נותנים פירות, ומהם יבשים, והוא יוחאי נשען על אילן יבש. וישא עיניו וירא, והנה איש גבוה ומראהו נורא מאוד, ועל כתפו חבית מלאה מים, ויעבור בכל היער וישקה כמה אילנות יבשים, וכמה אילנות יבשים לא השקה, וכשהגיע לעץ שיוחאי נשען עליו, הוציא אותו האיש מחיקו צלוחית אחת קטנה מלאה מים חיים טהורים, וישקה את האילן אשר נשען עליו יוחאי, ויברכהו.
תיכף ומיד ראה יוחאי, כי שרתה הברכה באותם מעט מים, וגדל האילן ונשא פרי, תפוחים גדולים ויקרים, ונתמלא בעלים רעננים, ויגדל האילן עד מאוד בפירות ובריח טוב וחזק למרחוק. וישמח יוחאי מאוד על המראה, ויקץ משנתו מתוך שמחה.
ויספר את חלומו לאשתו, ויאמר לה: חלום חלמתי, ופתרונו פשוט, היער הוא העולם, והאילנות הם הנשים – מהם נותנות פירות ומהם עקרות כאילנות היבשים. ובראש השנה נפקדות, ואילן שנשענתי עליו הוא אתְ, והשקו אותך ממעין הברכה להוליד בנים צדיקים וחכמים. ואמנם דבר אחד נשאר לי להבין, מדוע את כל האילנות השקו מהחבית, ואת האילן שנשענתי עליו השקו אותו מצלוחית?
במוצאי ראש השנה הלכו יוחאי ואשתו אל התנא הקדוש רבי עקיבא, ושאלוהו על פתרון החלום. וכך השיב להם: דע יוחאי, שמפני התפלה ורוב הדמעות אשר שפכה אשתך לפני ה', הם שיזכו אותה לזכות בולד צדיק, ואותה צלוחית שראית – היא צלוחית של דמעותיה, שנאספו ומהם השקוה.
ממעשה זה נלמד, כי דמעותיה של האשה בתחינה אל ה' יתברך, אינן שבות ריקם, וכל דמעה ודמעה יקרה היא למאוד, ואותן הדמעות נאספות ומונחות בכלים מיוחדים, וברכה גדולה תבוא לבני הבית בזכות תפלותיה ודמעותיה.
