סגולה נפלאה לטהרת הלב והמחשבה, הובאה בספר 'שני לוחות הברית'. הוא מעיד כי מצא כתב יד של המקובל האלוקי רבי משה קורדובירו זיע"א, אשר בעצמו מעיד שלימדו זקן אחד, שכדי לבטל מחשבה זרה יאמר כמה פעמים את פסוק הנזכר בפרשתנו: "אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶּה". והוסיף בעל השני לוחות הברית, כי פשוט בעיניו שאותו זקן הינו אליהו הנביא בכבודו ובעצמו, אלא שלרוב ענוותנותו של הרמ"ק לא רצה לגלות זאת. על כן יהא נזהר בזה, מי שנפלה בלבו מחשבת און או מחשבת הבל, שיאמר הפסוק הנזכר לעיל הרבה פעמים.
הוסיף וביאר ה'בעל שם טוב' את עומק כוונת הפסוק, שבא ללמדנו, כי לא רק בשעת לימוד ותפילה צריך האדם להיות דבק בבוראו, אלא אף בעודו עוסק בענייני הרשות, במשך כל שעות היום, צריך שתהיה בלבו 'אש תמיד' – הוא ניצוץ קטן שדולק ובוער ללא הפוגה ומכלה כל השפעה רעה מלבו.
סגולות נוספות
בעל ה'חפץ חיים' הביא סגולה להעביר מחשבת חוץ שקודם תפילה, יעביר שלשה פעמים את יד ימין על המצח, ויאמר בכל פעם: "לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹהִים וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי". וכן אם באה לו מחשבת חוץ כשנמצא באמצע התפילה, יפסיק מעט, ויעביר יד ימינו על המצח, ויהרהר פסוק הנזכר.
עוד מובא בספרים שהשמחה מועלת לבטל מחשבות זרות, שכן אותיות 'מחשבה' הן כאותיות 'בשמחה'. וכמו כן מידת הענוה מסוגלת לזה מאוד, כי אותיות 'מחשבה' הן המילים 'חשב מה', שיחשוב שהוא בבחינת מה ופשוט, ללא גאוה.
כוחה של המחשבה
האדם נעלה מעל כל בריה בעולם, זאת מפני שניחן בשכל ובדעת. וכאשר יעשה מעשה או ידבר דיבור כשמחשבתו בל עמו, נמצא שאת המעלה הגדולה שיש בו לא יצק על תוך המעשה. ואדרבה, עיקר הכוונות והייחודים שלימד רבינו האריז"ל אינם אלא במחשבה, לכוון שמות קדושים וצירופים שונים בהרהור, ונתן בנו הקב"ה כוחות גדולים שעל ידי מחשבתנו הזכה והטהורה נוכל לפעול ייחודים נוראיים בעולמות העליונים. ובדבר זה כל יהודי ויהודי יתמלא שמחה לאין קץ, איזה כוח עצום טמון בנו עם הקודש.
הגאון המקובל הרב מרדכי שרעבי זצ"ל, כשעלה מתימן היפנו אותו לאיזה קיבוץ, הוא ורעייתו נכנסו לבית, ובא ראש הקיבוץ וחילק לכולם זרעים, והסביר להם כיצד לשתול זאת באדמה, ובעוד זמן מה ינבוט ויגדלו ירקות. הרב מרדכי שרעבי אשר היה אחוז שרעפי קודש, רוח הקיבוץ היתה למורת רוחו, מיד הוא חזר לביתו ועסק בתפלה ובייחודים, ושקע בלימוד התורה הקדושה, לאחר ימים הגיע ראש הקיבוץ ושאל אותו האם זרעת? כן – השיב הרב. היכן? למעלה. איך זורעים למעלה – שאל ראש הקיבוץ – כשהוא מנסה להבין את התשובה המוזרה, והגאון המקובל הסביר במתק שפתיו: על ידי תפלה ומצוות ומעשים טובים של היהודי, הוא גורם לשמחה בעליונים, ועל ידי כך הוא מוריק שפע עליון אלינו. משהבין ראש הקיבוץ את איש שיחו שעומד מולו, הציע לו שיוכל לעזוב את הקיבוץ, וכך לשמחת המקובל הרב מרדכי שרעבי יצא מאותו מקום ועלה אל ירושלים עיר הקודש והמקדש.
