מדוע אותו החסיד החמיר על עצמו?

על ידי תורת הגלגולים מגלים נעלמות

מעשיות רבות מובאות בתלמוד, ובהן טמונים סודות כמוסים, חלקם גילה רבינו האר"י באמצעות חכמת גלגול נשמות ותיקונן.

צלחפד בן חפר מת במדבר בטרם עת, הטעם למיתתו מובא בזוהר הקדוש (פרשת בלק), מפני שלא שמר על פיו ולשונו מלדבר סרה נגד משה רבינו ע"ה, ולכך שלח הקב"ה את הנחשים [פרשת חוקת פרק כ"א] והמיתו אותו מפני שדיבר רע על גדול הדור.

ומבאר המקובל רבי מאיר פאפירש, שנשמת צלפחד היא משורש הגבורות של קין, והוא מן הצד הרע של קין, ודבר זה הניע אותו לדבר על משה רבינו ולחלוק עליו, כיון שמשה רבינו הוא משורש הבל כידוע. וכשם שקין רב עם הבל והרגו, כך עתה צלפחד שהוא גלגול קין חטא בדיבור עם משה רבינו שהוא גלגול הבל.

החסיד שגדל לו צלף בחצירו

בגמרא במסכת שבת מובא מעשה בחסיד אחד שהייתה לו שדה גדולה ומגודרת, ברבות הימים נעשתה לו פירצה באחד המקומות בגדר. ביום שבת קודש הילך אותו החסיד סמוך לשדה שלו והבחין באותה פירצה, והרהר בלבו שבימות החול יתקן את הפירצה למנוע כניסת חיות רעות. בעודו מהרהר נזכר שהיום הוא יום שבת קודש, והצטער על כך שהרהר ביום שבת בדברים של מלאכת חולין, וקנס את עצמו להימנע מלבצע את הרהורו זה, ואכן, נמנע ולא תיקן את הגדר.

בשמים ראו את חסידותו, ועשו לו נס. באותו מקום של הפירצה עלה בו שיח קוצני ושמו 'צלף' ובכך נסגר המקום הפרוץ, ואף נהנה אותו החסיד ובני ביתו מפירותיו של הצלף.

מדוע גמלה החלטה בלב אותו החסיד להחמיר על עצמו ולהימנע מלבצע מחשבתו? הלוא אין איסור להרהר בשבת על עשיית מלאכה, ישנו איסור לדבר על מלאכה האסורה בשבת, וכפיוט הנודע הנשמע בבתי ישראל ביום שבת קודש: "הִרְהוּרִים מֻתָּרִים"!

מגלה האריז"ל, שאותו חסיד הוא רבי יהודה ברבי אלעאי, ובאותה שעה התנוצצה בו נשמת המקושש, ולדעת הזוהר הקדוש (פרשת קורח) צלפחד הוא אותו האיש שקושש עצים במדבר ביום שבת קודש [הנזכר בסוף פרשת שלח לך].

ומפני שבאה נשמתו לעולם בכדי לתקן את חטאו שחילל שבת, לכך הוא הרחיק עד הקצה האחרון, ולא רצה שום קשר אפילו לנדנוד איסור של חילול שבת, ומפני שחשב בשבת על עשיית מלאכה, קנס את עצמו שלא להוציא אותה מן הכוח אל הפועל. ובכך זכה לתקן מה שקילקל מקודם, והזדונות נעשו לו כזכויות על ידי תשובה מעולה זו, וזכה שיעשה לו נס שעלה באותה פירצה 'צלף', שיש לו קוצים חדים ומגן על מקום הפירצה, וגם יש לו כמה מיני פירות, וזה היה שכרו. שם זה של האילן 'צלף' רמוז בשמו של צלפחד, שהוא נוטריקון צלף – חד.

מתוך סדרת הספרים "אוצר הגלגולים" – "פחד יצחק"

אוצרות הקבלה

תכנים חדשים מהישיבה

הרשמה לניוזלטר שלנו

הירשמו לקבלת תכנים חדשים ועדכונים על מה שחדש בישיבת השלום

Call Now Button