על אחת הבחינות בהם גדול כוחו של הצדיק במיתתו, מצינו בזוהר הקדוש, כי הצדיקים אחר פטירתם נמצאים בשלשה עולמות:
הנה, הזוהר מבאר כי נפש הצדיק [הבלא דגרמי] נשארת בעולם הזה על גבי הקבר, והיא רואה אם בני ישראל צריכים רחמים, ופועלת למענם. והרוח של הצדיק נמצא בגן עדן התחתון, ונשמתו נמצאת בגן עדן העליון.
ועל כך אומר הזוה"ק: ועל זה שנינו, אע"ג שהצדיק נפטר מן העולם, הוא לא הסתלק ולא נאבד מכל העולמות, שהרי הוא נמצא בכל העולמות יותר מחייו. כי בחייו – הוא נמצא רק בעולם הזה בלבד, ואילו לאחר פטירתו – הוא נמצא בשלש עולמות, וכמו שנאמר: "עלמות אהבוך" – אל תקרי 'עלמות' אלא 'עולמות', אשרי חלקו.
ועוד איתא שם בזוהר בהמשך: אמר רבי שמעון לחברים, בימים שאני חי, לא יצטרכו העולם לזה [לטלטל ס"ת סמוך לקברים בכדי לבקש רחמים מפני הצרות]. אמר לו רבי יוסי: צדיקים מגינים על העולם בחייהם, ובמיתתם מגינים יותר מחייהם, וזהו שכתוב "וגנותי על העיר הזאת להושיעה למעני ולמען דוד עבדי", ואילו בחיי דוד לא נזכר שזכותו תעמוד להגן על ירושלים.
השתלמות נפש הצדיק בתרי"ג מצוות לאחר מיתתו
רבינו האר"י פירש את המאמר 'גדולים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם', היינו כי על כל אדם ואדם להשלים תרי"ג מצוות, וישנם מצוות שהאיש הישראלי אינו יכול לקיימם, ולכך יבוא לעולם בעיבור [אך לא יצטרך להתגלגל בגוף ונפש]. והוא, כי תראה כמה פעמים אדם שרודף אחר מצוה לקיימה, אז מתעברת בו נפש אותו הצדיק, ומסייעו לרדוף אחר אותו מצוה, ובעשותו – נשלמו שניהם היינו אותו האיש ונשמת הצדיק שנתעברה בו, וזהו שאמרו, גדולים צדיקים וכו', כי במיתתם הם עושים וגם מעשים לאחרים.
בעניין השתטחות על גבי קברי הצדיקים ראה מש"כ ב'שיח יצחק' עמ"ס סנהדרין דף ס"ה ע"ב. ועוד בעניין 'צדיקים במיתתן נקראו חיים' – ראה מש"כ ב'שיח יצחק' עמ"ס ברכות דף י"ח ע"א.
הובא בספר שיח יצחק של מורינו ורבינו המקובל ר' יצחק בצרי שליט"א [חולין דף ז]
להזמנת ספרי הרב לחצו כאן
