מלאכים סביב לו להצילו, והודף את מלאכי החבלה מלהזיק לישראל
"וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן וַיֹּאמֶר משֶׁה, קוּמָה ה' וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ, וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ מִפָּנֶיךָ". פסוק זה מלמדנו על מעלת ארון הברית, בו היו אבותינו נוצחים במלחמה. וכפי שמפרש רש"י: 'ויפוצו אויביך' – המכונסים. 'וינוסו משנאיך' – אלו הרודפים. 'משנאיך' – אלו שונאי ישראל, שכל השונא את ישראל שונא את מי שאמר והיה העולם.
ארון הברית התייחד בכך ששני לוחות הברית וספר התורה היו נתונים בתוכו, ובכח התורה הקדושה יש לנו כח אדיר לנצח במלחמה, להניס את אויבינו ולהביס את שונאינו.
בספר החיים לאחיו של המהר"ל הביא רמז נפלא על כך שלימוד התורה שבעל פה בכוחה לשמור עלינו מכל רע. "גמרא" ראשי תיבות של: גבריאל מיכאל רפאל אוריאל, לאמר, העוסק בגמרא חונה מלאך ה' סביב לו להצילו, מימינו מיכאל, ומשמאלו גבריאל, ומלפניו אוריאל, ומאחוריו רפאל, ועל ראשו שכינת א-ל הבוחר בדברי חכמים, והתורה מגינה על עם ישראל.
עם ישראל במשך כל הדורות יודע, שיש לנו אויבים החפצים לכלותינו, ולולי ה' יִשְׁמָר עִיר שָׁוְא שָׁקַד שׁוֹמֵר. ישנם מחבלים הנראים לעין, וישנם למעלה מהם כוחות רוחניים שהם אלו שמכוונים אותם למעשיהם אלו, וכפי שגילה אליהו הנביא זכור לטוב (תנא דבי אליהו): "בכל יום ויום מלאכי חבלה יורדים מלפני הקדוש ברוך הוא לחבל את כל העולם כולו", ומהי הזכות העומדת עלינו להצילנו ממלאכי החבלה הרוחניים? "אילמלי בתי כנסיות ובתי מדרשות שהם יושבין בהם ועוסקין בתורה – היו מחבלין מיד". הרי שכוח התורה מגן עלינו שאותם המלאכים הרעים לא יצליחו לפגוע בעם הקודש.
אין ספור ניסים ונפלאות התחוללו במשך אלפי שנות היהדות, חזקיהו מלך יהודה כאשר שמע על בואו של סנחריב עם צבאו הגדול והחזק, נעץ חרב בבית המדרש, והעם שהבין את גודל הסכנה השתדל ביותר בלימוד התורה, ואכן הישועה לא איחרה מלבוא בדרך נס לא טבעי, ירד מלאך מן השמים והיכה את כל מחנה אשור, ובבוקר כולם היו פגרים מתים. כאשר עם ישראל במצב רוחני גבוה – אזי זכו לראות ניסים גדולים לעיניהם. וכך, עוד פעמים רבות נעשו ניסים ונפלאות לישראל, כאשר אותם הניסים נסתרים במעטפת דרך הטבע.
כך גם הזוהר הקדוש מלמדנו על ההצלחה של ישראל על ידי כוח לימוד התורה הקדושה: כאשר הצדיקים משתדלים בתורה – כל גבורת האומות וכוחותיהם נכפים, ואינם שולטים בעולם (זוהר פרשת ויחי), ונשבר כוחם של הגוים (פרשת בשלח). ואין לך דבר בעולם ששובר את כוחם של העמים, חוץ משעה שישראל עוסקים בתורה (שם). וכל מי שמשתדל בתורה – כל האומות בעולם לא יכולים לשלוט עליו (פרשת חיי שרה).
יסוד זה, כי נצחון ישראל במלחמה נובע ממעלת התורה, למדים אנו מזמרתו של דוד המלך ע"ה בספר תהלים (כז ג): "אם תחנה עלי מחנה – לא יירא לבי, אם תקום עלי מלחמה – בזאת אני בוטח".
מהו "בזאת"? זו התורה שנקראת "זאת", וכאמור (דברים ד מד): "וזאת התורה אשר שם משה". וזהו שאמר דוד המלך ע"ה, כי אם יקומו עליו אויביו מלחמה, לא יירא מהם, שהרי על כוח התורה שבידו הוא סמוך ובטוח, שינצח במלחמה (רבנו בחיי).
על דרך זו דרשו רבותינו במסכת מכות את מאמר הכתוב בספר תהלים (קכב ב): "עומדות היו רגלינו בשערייך ירושלים". "אמר רבי יהושע בן לוי: מאי דכתיב 'עומדות היו רגלינו בשערייך ירושלים'? מי גרם לרגלינו שיעמדו במלחמה? שערי ירושלים שהיו עוסקים בתורה!", עכ"ל.
אף חכמי אומות העולם ידעו סוד זה, שכוחם של ישראל כנגד הגויים נובע מן התורה, וכפי שדרשו רבותינו על הפסוק: "הקול קול יעקב והידים ידי עשיו": אמר רבי אבא בר כהנא: לא עמדו חכמים בעולם כבלעם בן בעור וכאבנימוס הגרדי. נתכנסו כל האומות אצל בלעם, אמרו לו: 'תאמר שאנו יכולים לגבור על אומה זו?'. אמר: לכו וחזרו על בתי כנסיות ועל בתי מדרשות שלהן, ואם מצאתם שם תינוקות מצפצפין בקולן – אין אתם יכולים להזדווג להם, שכך הבטיח אביהם ואמר להם: 'הקול קול יעקב', בזמן שקולו של יעקב מצוי בבתי כנסיות – אין הידיים ידי עשו, ואם לאו – 'הידיים ידי עשו', אתם יכולים להם! ויהי רצון, שיתרבה קול יעקב בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, ומלאה הארץ דעה את ה'.
מתוך ספר "שיחת יצחק" בפרשתנו
