מעשה פלא אירע עם הבעל שם טוב הקדוש
היה זה כאשר הבעל שם טוב הגיע פעם לקהילה אחת ונתאכסן בביתו של רב העיר. הרב הורה לאשתו לעשות הכל על מנת לכבד את הבעל שם טוב, והאשה נענתה: "הלא קנינו בשר, אם כן, הבה ונבחר את החלק הטוב עבור האורח".
אולם כאשר ניגש אל המטבח, התברר לה כי הבשר שקנתה אזל. היא רצה אל השכנה, לבקש ממנה מנת בשר בהלוואה, אולם גם השכנה אמרה כי הבשר שברשותם נגמר.
התייעצה הרבנית עם בעלה כדת מה לעשות והנה, תוך כדי שיחה, הבחינו עיניה מבעד לחלון בשוחט כשהוא עובר ליד ביתם. לאלתר קראה לשוחט, סיפרה לו את צרתה וביקשה ממנו שידאג עבורה לבשר. "אל דאגה", נענה השוחט, "רק לפני כמה שעות שחטתי בן בקר רך וטוב, אביא לכם מבשרו!".
אלא שכאשר נודע הדבר לבעל שם טוב, אמר הבעל שם טוב: "אוהב אני לאכול את הראש, אך אבקש להביאו בשלימות ולנקרו כאן". הלך השוחט בזריזות והביא את הראש לבית הרב, אולם בטרם החל לעסוק במלאכתו, אמר לו הבעל שם טוב: "מאחר ויש מחלוקת בענין שיני הבהמה, ספור נא כמה שיניים יש לבן בקר זה".
פתח השוחט את פי הבהמה השחוטה ותחב ידו לתוך פיה, לספור את השיניים, ובאותו הרגע אירע הדבר, פי הבהמה השחוטה נסגר על כף ידו והוא לא יכול היה להוציאה משם.
השוחט ניסה לחלץ את ידו, אולם ללא הועיל. ידו נתפסה בפי הבהמה כבמלקחיים. "איי!", החל השוחט לזעוק ולצווח בבהלה, ולפתע נשמעה גערתו של הבעל שם טוב: "רשע מרושע! הודה על חטאיך, כי מעולם לא בדקת ריאות בהמה, אלא הכשרת והטרפת ככל העולה על רוחך!".
"אכן", נשבר השוחט לאלתר והודה במיוחס לו. דמעות זלגו מעיניו, כאשר ה"בעל שם טוב" עשה מה שעשה ושיני הבהמה השחוטה הרפו מידו, הוא התחנן לפני הבעל שם טוב שיורה לו דרך תשובה, וקיבל על עצמו שלא להיכשל ושלא להכשיל בכך מכאן ולהבא.
הובא בהרחבה בספר שיח יצחק של מורינו ורבינו המקובל ר' יצחק בצרי שליט"א [חולין דף ט]
להזמנת ספרי הרב לחצו כאן
