מסופר בזוהר מעשה נפלא על חמורו של רבי פנחס בן יאיר:
רבי אלעזר היה הולך בדרך, ומצאו לרבי פנחס בן יאיר [סבו – אב אמו] שהיה בא, נער חמורו של רבי פנחס, אמר רבי פנחס [קודם שראה את רבי אלעזר], בקול השמחה של החמור, אני רואה כי פנים חדשות ימצאו כאן. כיון שיצא מאחורי הענפים של ההר, ראה את רבי אלעזר שהיה בא, אמר ודאי קול השמחה נשלם [והתקיים]. ירד רבי אלעזר לקראת רבי פנחס, ונשק אותו. אמר רבי פנחס: אם תפיסת הדרך אחת היא לנו – נלך ונתחבר יחד, ואם לא – תלך אתה בדרכך. אמר לו: ודאי לקראתך הלכתי, וכיון שמצאתיך אלך אחריך ונתחבר יחד וכו'.
בעוד שהיו הולכים, הגיע זמן התפילה, ירדו מהחמור והתפללו, בעוד שהיו מתפללים נקשר נחש אחד על רגל החמור של רבי פנחס, בעט החמור וצעק שתי פעמים. אחר שסיימו את תפילתם, אמר רבי פנחס, ודאי שיש צער לבהמה שלי, כי היום הקדמתי [לצאת לדרך], והייתי מהרהר בדברי תורה, והחמור העביר אותי בדרך שיש בו לכלוך [ומחמתו נכשלתי להרהר בדברי תורה במקום הטינופת. א"נ מחמתו הוצרך להפסיק מלהרהר בדברי תורה], ולכך עכשיו מצערים אותו [מן השמים].
קמו וראו נחש אחד קשור סביב רגלו. אמר רבי פנחס: נחש נחש, לך ותסבב את קשריך, ותחזור לנקב שלך. תוך כדי דיבורו של רבי פנחס נפל הנחש, ונפל חתיכות חתיכות [על כי לא הלך מיד לחורו כשגזר עליו רבי פנחס].
אמר רבי אלעזר: ומה כל כך הקב"ה מדקדק בכבוד הצדיקים [שתבע את דינם אפילו מבעלי החיים]. אמר לו רבי פנחס: בודאי, קוב"ה מדקדק עם הצדיקים, ושומר אותם, ורוצה להוסיף להם קדושה על קדושתם, ועכשיו זה החמור מפני שלא שמר על הקדושה שלי, לכך נצטער, וזה הנחש היה שליח.
הובא בספר שיח יצחק של מורינו ורבינו המקובל ר' יצחק בצרי שליט"א [חולין דף ז]
עוד אודות מעשים מופלאים בבהמות אשר הבחינו בין טוב לרע, וידעו להיבדל מן הרע, ראה 'שיח יצחק' עמ"ס שבת דף קי"ב ע"ב.
להזמנת ספרי הרב לחצו כאן
