לשבח ל-ה' על מיני הפירות
בריאה נפלאה ומגוונת ברא ה' יתברך, לא רק את הצרכים הבסיסים שהאדם חייב למזונו נבראו, כגון: קמח ומים, גם סוגים שונים של פירות מגוונים ברא ה' יתברך, ובהם צבעים שונים של פירות, צורות שונות, טעמים שונים, מרקמים שונים, ולכל אחד תזונה יחודית לאותו פרי. כך הוא נוסח ברכת המזון: "הזן אותנו ואת העולם כולו בטובו. בחן. בחסד. בריוח. וברחמים רבים", מלבד עצם בריאת המאכלים, יש להם חן מיוחד לכל פרי ופרי.
חז"ל קבעו (ירושלמי), כי מהשפע האדיר שבא אלינו, יש לאכול מכל פרי ולשבח על כך את ה' על כל הטוב שנתן לנו. וכך אמרו: "עתיד אדם ליתן דין וחשבון על כל שראתה עינו ולא אכל". ואכן, רבי אלעזר היה אוסף לו פרוטה לפרוטה, והיה אוכל מכל פרי לפחות פעם אחת בשנה. כך שביום ט"ו בשבט כאשר השולחן ערוך במיני פירות רבים, יש לברך בכוונה, ולהתבונן בחן המיוחד של מיני המאכלים. ועל ידי הברכה קודם האכילה, יתקן בזה את הנשמות המגולגלות בפירות, ויבואו על תיקונם.
שלשה קבוצות של פירות
מובא בספרים הקדושים בשם מהרח"ו, כי ישנם שלשה סוגי פירות:
א. עשרה מינים של פירות, שכל הפרי שלהם נאכל, ואין בהם קליפה מבחוץ ולא גרעין קשה מבפנים, כגון: תאנים תפוחים ואגסים [הגרעינים הקטנים והרכים לא נחשבים], והם פירות שאין בהם תערובת רע. ב. יש עוד עשרה מיני פירות שאין להם קליפה חיצונית, אך יש בהם גרעין קשה שאינו ראוי לאכילה, כגון: זית ותמר, והם פירות שיש בהם מעט תערובת רע. ג. ויש עשרה מיני פירות שהרע דבוק בהם יותר, והם אותם הפירות שיש להם קליפה חיצונית, כגון: רימון, תפוז, אגוז מלך ועוד. ויש הנוהגים להביא כל הפירות הללו לשולחן של ט"ו בשבט, בשביל לתקן את כל סוגי הפירות.
פירות ארץ ישראל
טוב להביא לשולחן פירות שגדלו בארץ ישראל, כי יש בהם קדושה מיוחדת, כי מאחר שהם ינקו מן הארץ הקדושה אשר השכינה שוכנת בקרבה, גם הפירות עצמם מושפעים בקדושה וטהרה (ב"ח). ובאכילת פירות ארץ ישראל, נוסף לאדם כוח וחכמה (יעב"ץ). כך היה מנהגו של רבינו יוסף חיים זיע"א, שבכל ערב ט"ו בשבט היה שולח שליח מיוחד אל ארץ ישראל, שיביא לו מפירות שגדלו בארץ, ועליהם בירך ברכות הנהנין.
עוד ראוי להביא לשולחן "חרוב", כי יש ענין לאוכלו ביום ט"ו בשבט (בא"ח בכתר מלוכה). כמובן יש להיזהר מתולעים וחרקים, וצריך לבדוק כל מאכל כפי הצורך.
תפלה על האתרוג
ביום זה ראוי להתפלל לפני ה' יתברך שיזכה יחד עם כל עם ישראל לאתרוג מהודר לצורך ארבעת המינים בחג הסוכות. ורבינו יוסף חיים זיע"א בספר "לשון חכמים" (ח"א סימן לו) הביא סדר לימוד לט"ו בשבט, ובו נוסח תפלה על פירות האילן ולזכות באתרוג מהודר.
