כבר פסק הנשר הגדול הלא הוא הרמב"ם זיע"א שעל ידי חרטת האדם על עבירותיו ווידוי עליהם וקבלה לעתיד הרי הוא עושה תשובה ובכל מוחלים לו על עוונתיו, אולם עדין נצרך הוא ליסורים בכדי להיות נקי ולכפר על עוונותיו, ופעמים האדם נצרך להתייסר כל ימיו בכדי לכפר על עוונתיו ה' ירחם.

רבנו האר"י הקדוש זיע"א גילה לנו כפי אשר קיבל מאליהו הנביא זכור לטוב, פירוט לכל עבירה ועבירה את דרך התשובה והכפרה, וכמה צומות יש לצום [ראה להלן טבלה], מספר התעניות הנזכר הוא כמעט ולא מציאותי לאנשים רגילים, ועל כן הדרך לקיים זאת הוא 'פדיון תענית', בזה פודים כל תענית כשווי האוכל שאדם אוכל בכל יום והוא לתענית, כפול מספר התעניות של אותו חטא.

ומרן הבן איש חי סידר סדר מיוחד להגיע לכפרה זו מקבלים את הצום בתפילת מנחה ביום הקודם. ביום התענית מתאספים גדולי המקובלים ועמהם אנשים רבים החפצים לתקן את העבר, חוזרים בתשובה, מחליטים שבעתיד ימנעו מחטא ועוון, מתוודים. ובנוסף מוספים את התפילות המסוגלות שתיקן הרש"ש זיע"א לכפר עוונות הקשורות ליסוד ועוד תפלות חשובות שבסגולתן למנוע דין, פיטום הקטורת עם כוונות, ומכוונים בשמות הקדוש ויחודים נוראים המסוגלים לטהר ליבו של האדם. לימוד משניות העוסקות בקרבנות וכפרה.

כאמור, האריז"ל גילה את הדרך לכפרה לכל חטא ועוון, חשבון הצומות הוא לפי פגם העבירה, כי על ידי החטא נפגמים בשמים שמות הקודש, וכנגד מספר אותם שמות הקודש ואורות עליונים, צריך לצום כדי להחזירם למקומם, ובכך לתקן את הנזק שנעשה באורות העליונים