סגולת יום שביעי של פסח

אבותינו במצרים היו משוקעים בין המצריים כעובר במעי אמו, ובא הקב"ה ובחר בנו לעם הנבחר. יציאת מצרים היא נחשבת ללידת העם היהודי (מהרח"ו).

בליל שביעי של פסח בזמן חצות הלילה נקרע הים, ובני ישראל עברו בו ביבשה, המצריים ללא מחשבה נכנסו לים היבש, וקודם עלות השחר נסגר עליהם הים, ונעשה נס והים פלט את המצריים עם כל רכושם, והיו מוטלים פגרים לפני עם ישראל.

סגולה לפרנסה ולזיווג

יום קדוש זה שביעי של פסח, מסוגל לפרנסה. מזונותיו של אדם קשים כקריעת ים סוף, ויום זה המסוגל לנס הגדול של קריעת ים סוף, מסוגל הוא גם לפרנסה טובה. ולפיכך, מלאכת אוכל נפש שהותרה ביום טוב, נכתבה בתורה ביום טוב של שביעי של פסח, וממנה למדו חכמינו לכל שאר הימים טובים (בני יששכר). וכפי שעם ישראל התעשרו ביום זה מביזת הים, שכל אוצרותיהם של המצריים פלט הים לישראל, כך גם בכל שנה ושנה יום שביעי של פסח מסוגל לשפע של פרנסה.

גם זיווגו של אדם קשה הוא כקריעת ים סוף, ויום הקדוש שביעי של פסח מסוגל גם לעניין זה לשידוכים טובים. עוד אמר הרה"ק רבי מנחם מרימנוב שכפי שזכו ישראל בשביעי של פסח לדרגת "ויאמינו ב-ה' ובמשה עבדו", כך בכל שנה ושנה הוא זמן המסוגל מאוד לזכות לאמונה טהורה ב-ה' ובצדיקים (ספר 'בית אברהם' מסלונים).

אמירת שירת הים קודם עלות השחר

ביום גדול ומסוגל זה, כתב המקובל רבי יעקב צמח זצ"ל, שטוב לקום בו קודם אשמורת הבוקר, ולקרוא עניין קריעת ים סוף. וכך כתב המקובל רבינו יוסף חיים זיע"א בספרו 'לשון חכמים', קודם עלות השחר, נכון לקרוא שירת הים בקול נעים מעומד, ויתחיל מתחילת הפרשה "ויהי בשלח פרעה את העם", ויסיים את השירה [שמות מפרק י"ג פסוק י"ז, עד פרק ט"ו פסוק כ"א. ויש ממשיכים עד פסוק כ"ו "אני ה' רופאך"]. אחר שיסיים את השירה יחזור לומר שלשה פסוקים של "ויסע מלאך וגו', ויבוא בין וגו', ויט משה וגו'".

הטעם לתוספת קריאת שלשה פסוקים אלו, כי בהם טמון שם בן ע"ב, ובשם זה נקרע הים לישראל. בכל פסוק משלשה פסוקים אלו יש ע"ב אותיות, ובצירופים שונים משלשת הפסוקים הללו עולה ע"ב שמות שבכל שם יש בו שלש אותיות.

וכך נוהגים בבתי כנסיות רבים, כחצי שעה לפני עלות השחר פותחים את ההיכל, וקוראים בשמחה מתוך הספר תורה שבהיכל בטעמי המקרא את שירת הים. ובנוסף למעלת היום הקדוש והעת רצון באותם רגעים, גם עצם אמירת שירה זו היא מסגולת לחיים טובים ולבנים ולפרנסה בשפע, ומרומז כן בפסוק הראשון: "אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת", הראשי תיבות עולה בגימטרייה 'מזלא' (78), כי על ידי השירה הזאת נמשך 'חיי בני ומזוני' שהם תלוים במזלא.