פעם השתוללה מגפה קשה בעיירה "בושטינע" מקום מגוריו של האדמו"ר רבי מרדכי מנדבורנא והרופאים הזהירו באזהרה נחרצת לשמור על נקיון מוחלט בחוצות העיר ובבתים באומרם כי הלכלוך הוא הגורם למחלה זו משום כך הופקדו על ידי ראש העיר שומרים שיסתובבו וישמרו שהפקודה תתקיים במלואה ולא יהיה שום לכלוך בחוצות ובשווקים כשקרב חג הסוכות אף הוציא ראש העיר צו ובו קבע כי אסור על היהודים לבנות סוכות משום שלטענתו הדבר גורם ללכלוך הרבי רבי מרדכי מנדבורנא לא התייחס כלל לדבריו של ראש העיר אלא בנה את סוכתו כהרגלו אולם כאשר הגיע הדבר לאזניו של ראש העיר שלח הוא שליח מיוחד שיסביר לרבי את חומרת הענין על פי הוראת הרופאים וציוה עליו להרוס את סוכתו מיד אולם הרב לא התייחס לדבריו רק אמר מרדכיילה בנה סוכה כדי שתעמוד ולא כדי שיהרסו אותה חזר איפוא השליח כלעומת שבא ומסר לראש העיר את דברי הרב ואילו כשמעו את הדברים התמלא חימה כעת הגיע הוא עצמו אל הרבי דיבר איתו קשות ואיים כי אם לא יהרוס את הסוכה בעצמו יושת עליו עונש קשה אולם הרבי לא שת ליבו לדבריו של ראש העיר וביטל אותם במחי יד ועוד המשיך הרב ואמר לראש העיר היודע אתה שהרה"ק רבי מאיר מפרמישלאן היה דוד זקנתי? ומה בכך? מה איכפת לי מי היה דודך זקינך? התפלא הלה והוסיף "העיקר הוא שתהרוס את הסוכה וחסל" אולם הרבי המשיך ואמר אבקש ממך לשמוע ממני סיפור. בלית ברירה הסכים ראש העיר ורבי מרדכי פתח וסיפר פעם היה כומר אחד ולו עשרה בנים כולם בריאים וחסונים כארזים בחצר ביתו של הכומר היתה גינה גדולה מלאה אילנות טעוני פירות והנה ביום מן הימים עלה רעיון במוחו והוא אמר לעצמו "עדיף במקום העצים ליטוע גן עם פרחים יפים המדיפים ריח למרחקים" ואכן הוא סמך מחשבה למעשה ומיד שכר פועלים שיבצעו את העבודה והם במשנה מרץ מילאו את תפקידם כרתו חלק מהעצים ונטעו במקומם גינה עם פרחים לתפארת!
אך אבוי אך נגמרה מלאכת הגינה החלו בניו של הכומר לחלות ולמות בזה אחר זה ככל שדרש ברופאים המומחים ביותר לא הועיל לו הדבר מאומה ומשנפל למשכב גם בנו העשירי הנותר לפליטה החל הכומר מתרוצץ למרחקים מרופא למשנהו תוך כדי שהוא למרחקים מרופא למשנהו תוך כדי שהוא מפזר הון תועפות בנסיון להציל לפחות את בנו הקטן.
ידידיו שראו את סבלו יעצו לו שינסה ללכת אל היהודי הקדוש המתגורר בעיירה פרמישלאן ואשר שמעו הולך בכל הגלילות כמי שברכותיו אינם חוזרות ריקם שכן לא יפסיד מאומה אם ינסה לנסוע אליו כדי שיברך את בנו בלית ברירה הסכים הכומר לעצתם וכאשר הגיע אל הרבי החל בוכה בדמעות שליש תוך שהוא שופך בפניו את ליבו ומתנה את צרותיו שתכפוהו בעת האחרונה ובעיקר מתחנן על בנו העשירי המוטל בביתו על ערש דוי אחר שהרופאים נואשו מלהעלות מזור למחלתו אמר לו רבי מאיר ישמע נא את אשר אומר אליך היה לך גן נאה מלא עצים טובים וכשרצית לעשות גן של פרחים זוכר אתה מה עשית? כרתת עצים בכדי ליטע במקומם פרחים ובכן היות והאדם נמשל לעץ השדה ואתה גדעת בחינם את העצים של הקב"ה גדע הקב"ה את העצים שלך הלא הם בניך היות ובאת אלי לא אשלחך ריקם ומבטיח אני לך שבנך הקטן יתרפא ויקום ממיטת חליו ויתהלך בריא ושלם כאחד האדם!
הכומר קד קידה הודה לרבי מאיר על ברכתו ואכן מדבריו של הצדיק לא נפל ארצה כאשר חזר הכומר לביתו קידמו הכל את פניו וסיפרו לו בשמחה שמצב בנו הוטב וכך הלך והחלים עד שהבריא לגמרי וקם ממיטת חוליו עתה פנה רבי מרדכי אל ראש העיר ואמר לו היודע אתה מיהו בנו העשירי של הכומר? הלא אתה הוא זה והרבי מפרמישלאן הוא דוד זקנתי ועכשיו שפוט נא האם זה גמולך אלי בעד הטובה שעשה עמך דוד זקנתי? כאשר שמע ראש העיר את דברי הרב נפל לרגליו ביקש את סליחתו ובו במקום העניק לו את הרשות להקים אפילו עשר סוכות.
נלקח מספרו של מורינו ורבינו המקובל הרב יצחק בצרי שליט"א
[שיח יצחק גיטין דף ע].
למסירת שמות ולפדיון נפש https://www.matara.pro/nedarimplus/online/?S=WjjX
