גלגל חוזר הוא בעולם. מציאות זו, אשר אדם עני מתעשר בפתע פתאום, ושוב חוזר לשפל מצבו – איננה נדירה, ואמרה חנה הנביאה בתפלתה: "ה' מוֹרִישׁ וּמַעֲשִׁיר, מַשְׁפִּיל אַף מְרוֹמֵם", "מֵקִים מֵעָפָר דָּל, מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן לְהוֹשִׁיב עִם נְדִיבִים". ואמרו חכמינו במדרש: משעה שהקב"ה ברא את העולם הוא יושב ועושה סולמות – משפיל לזה ומרים לזה, ומוריד לזה ומעלה לזה.
'סולם' בגימטרייה 136 שווה ערך ל'ממון' וכן ל'עוני' (בעל הטורים), ללמדך שהעשירות והעניות היא כסולם בו עולים ויורדים בלא הפוגה.
לא לחינם המטבע עגולה כגלגל, ללמד לכל באי עולם שהממון הוא רק גלגל, ואל לנו לרדוף אחריו. ואף שמם יורה על מהותם שנקראו 'זוזים' – שזזים מזה לזה, וכן 'נכסים' – שנכסים [מלשון כיסוי] מזה ונגלים לזה (מדרש).
הסיבה לכבוד שחולקים לעשיר
על אודות עושר הממון שאדם זוכה לו, ביאר רבינו האריז"ל (שער המצוות), כי כל 'נשמה' השוכנת בגוף, היא כלולה מרמ"ח אברים, וכל אבר ואבר נמצאים בו כמה ניצוצות של אורות עליונים, וכפי ריבוי האורות אשר לאותה נשמה, כך הוא שיעור השפע אשר משפיעים עליו מן השמים, ומכך האדם נעשה עשיר בעולם הזה. ומפני כך יעקב אבינו חזר לחצות את הנהר בלילה בשביל להציל את הפכים הקטנים ששכח, כי העריך את השפע הניתן לו מן השמים.
ובכך החיד"א מבאר את הטעם למנהגו של רבי יהודה הנשיא, שהיה מקפיד לכבד את העשירים, כי העושר הממוני מעיד על השפע האלוקי שניתן לו מן השמים, ויש לכבדם על שזכו להיות כלי מוכן לקבל כל כך שפע.
דוד זקנתי רבינו יוסף חיים זיע"א הביא עוד, שתיבת 'ממון' המסמלת את העשירות עולה בגימטרייה כמנין תיבת 'סולם' (136), להורות, שהעושר הוא כמו סולם המוצב ארצה אך ראשו מגיע השמימה, כי הוא שפע קדוש נשפע מאת ה' יתברך.
ואמר אאמו"ר המקובל רבי דוד בצרי שליט"א, שמטעם זה הקפידה התורה ביותר שלא לקלל עשיר, "ונשיא בעמך לא תאור", כי הקב"ה נתן לעשיר להיות צינור של שפע, ואם מקללו, הרי מאבד את הצינור הזה. ולמשל: 'מלך הקפה' הוא עשיר שמביא את כל הקפה לעולם, אם אדם מקלל אותו, הרי שיגרע בהבאת השפע של הקפה לעולם.
