כיצד כהנים – ורבים מהם מגדולי הדורות – גרו בחוץ לארץ ולא חשו לגזירת טומאת ארץ העמים?
הנה גם ישראל אסור לצאת מארץ ישראל לחוצה לארץ, מפני שפסיד מצות ישיבת ארץ ישראל ועוד טעמים. ובכהן נוסף איסור יציאה משום שאויר חו"ל גזרו בו טומאה, מפני הגוים שהיו מזלזלים בקבורת המתים.
ובמה נוסף איסור יציאה לכהן? יש אומרים (מהרי"ט) שאפילו שיוצא על דעת לחזור אסור משום הטומאה. ועוד יש לומר שיש ביציאת הכהן ללא צורך מכת מרדות.
והטעם קולת הכהנים לדור בחו"ל, לדעת הט"ז והש"ך ועוד, גזירת חז"ל משום טומאת ארץ העמים שייכת רק בזמן שנהגו דיני טומאה וטהרה, ואין זה שייך לזמנינו, וזהו טעמו של בעל הפרישה ובעל הש"ך שהיו כהנים ודרו בחו"ל. וזהו ההיתר לצאת לחו"ל לאסוף תרומות וכדו'. לדעת ה'שבות יעקב' ההיתר היחידי הוא מפני אונס הגלות. והיתר זה לא שייך בזמנינו.
רעק"א הביא דברי מהריק"ש שהקילו מפני דוחק הפרנסה. וגם סיבה זו ב"ה לא כל כך שייכת בזמן הזה.
ובתשובות והנהגות כתב לדון מאחר שבא"י מצויה טומאה הרבה יותר מחוץ לארץ, שמא מפני כך אין מעלה לכהן לשהות דוקא בארץ ישראל.
