בגמ' מסופר על חמורו של רבי פנחס בן יאיר אקלע לההוא אושפיזא, רמו ליה שערי לחמריה לא אכל, חבטינהו לא אכל, נקרינהו לא אכל, אמר להו: דלמא לא מעשרן? עשרינהו ואכל, אמר: ענייה זו הולכת לעשות רצון קונה ואתם מאכילין אותה טבלים"

בספרים הקדושים מצינו כי חמור זה הינו גלגול ישמעאל בן אברהם, אשר קודם לכן נתגלגל באתונו של בלעם:

בספר 'לימודי אצילות' כתב, כי מאחר וישמעאל בא על חמותיו וגם על הזכרים, על כן הוא נתגלגל באתונו של בלעם, וכשהרג המלאך את האתון, אז התחילה נשמתו להיות מתוקנת כמו שאמרו חז"ל על הפסוק "כִּי עַתָּה גַּם אֹתְכָה הָרַגְתִּי וְאוֹתָהּ הֶחֱיֵיתִי".

והוסיף המקובל רבי יעיש קוריני בספרו, שהיה בזה מידה כנגד מידה, שכנגד מה שהיה ישמעאל רובע את חמותו ובא על הזכרים, לכך נענש ונתגלגל באתונו של בלעם, שהיה רובע אותה בכל לילה, וכמו שאמרו חז"ל שאתונו של בלעם היתה משמשת לו לרכיבה ביום ולאישות בלילה.

ומעשה דומה עם חמור זה מצינו בדברי חז"ל הקדושים היה זה כאשר לסטים גזלו את החמור, אשר שהה ברשותם שלשה ימים – אולם נמנע מלהכניס דבר מאכל מפיו, שכן כל מאכלם היה מאכל גזול. כשראו הלסטים שאין החמור אוכל מאומה, הבינו כי הוא ימות במוקדם או במאוחר, וחששו כי נבלתו תפיץ ריח צחנה בכל המערה… משום כך, החליטו להשיבו לבעליו, ואכן הם שילחוהו והוא הלך אל ביתו של רבי פנחס…

כשנכנס החמור אל החצר, הוא השמיע קול נאקה, ואילו רבי פנחס, שהכיר את קול חמורו – מיהר לצוות על בני ביתו: "הביאו שעורים לחמור, שכן לא אכל כבר מספר ימים". אכן, בני הבית שבו לאחר מספר רגעים ואמרו לר' פנחס: "הבאנו לפני החמור שעורים כדבריך, והוא אינו אוכל!". כששמע זאת רבי פנחס, שאל: "האם תקנתם את השעורים והפרשתם מעשרות שיצאו מכלל דמאי?", ואילו בני ביתו השיבו: "רבינו, לא כך למדנו, שאין צריך להפריש מעשרות מדמאי לבהמה?". אמר להם: "מה נעשה לחמור זה שהוא מחמיר על עצמו?"…

והנה, גילה האר"י, כי נשמתו של ישמעאל בן אברהם באה בחמורו של רבי פנחס בן יאיר, שהיה ניצוץ אברהם אבינו ע"ה, ומכיון שנאמר בישמעאל "ידו בכל" – שהיה גזלן, על כן גזלוהו הערביים, ובכך שישב אצלם שלשה ימים מבלי אכילה ושתיה – תיקן את פגם הגזילה שבו.

וכך בדומה כתב בספר 'עמק המלך', שהטעם לגניבת החמור, הוא מפני שבני ישמעאל הינם גנבים וגזלנים, ולכך נענש בזה. וזהו הטעם שבאה נשמת ישמעאל בחמורו של רבי פנחס בן יאיר, משום שרצה אברהם אבינו בגלגול זה לתקן את נפש ישמעאל בנו וכן ישמעאל עם ששת אותיותיו עולה גימטרייה אתון (457), וכתב החיד"א שהדבר רמוז במילים "על פני כל אחיו נפל" (בראשית כה יח) שנאמרו בישמעאל. כי הנה תיבות אלה הינם ראשי תיבות: ע'תיד ל'שרת, פ'ינחס ב'ן י'איר, כ'שבא ל'אכסניא, א'ותו ח'מור י'רעב, ו'לא נ'פתח פ'יו ל'טבל.

ובספר ב'כור יעקב' כתב שדבר זה נרמז בפסוק "והוא יהיה פרא אדם", שהוא למפרע נוטריקון אתון רבי פנחס.

הובא בהרחבה בספר שיח יצחק של מורינו ורבינו המקובל ר' יצחק בצרי שליט"א [חולין דף ז]

להזמנת ספרי הרב לחצו כאן