אמרו רבותינו גדולה הבטחה שהבטיחן הקדוש ברוך הוא לנשים יותר מן האנשים, שנאמר נָשִׁים שַׁאֲנַנּוֹת קֹמְנָה שְׁמַעְנָה קוֹלִי בָּנוֹת בֹּטְחוֹת הַאְזֵנָּה אִמְרָתִי. ומיד שואלת הגמרא: נשים במאי זכיין? כלומר במה תזכנה לעולם הבא? ומשיבה כי מחמת שהן מעודדות את בניהם לילך לבית הכנסת, ואת בעליהן לבית המדרש ואף מצפות לשובם לביתם, הן מובטחות בחלקן הרב.

אך הדבר לכאורה זקוק ביאור: במה התקשתה הגמרא, וכי אין לנשים די מצוות שתוכלנה לקיימן? ועוד מדוע היא שואלת זאת בהקשר למאמר הקודם שחלקן של הנשים רב יותר מן הגברים?

מפרש ה'חתם סופר' ללמוד לשמה או לעשות מצוה רק לשם שמים הוא דבר גדול ואיננו קל, ובפרט לעשות זאת במשך כל ימי חייו. אך החזקת תורה הוא דבר נקל לאין ערוך, בעצם מה שנותן לבן תורה כדי סיפוקו בשביל שילמד, וזוהי פעולה קלה למאוד, ונמצא ששכרו של המחזיק מובטח יותר משכרו של הלומד, וכן האשה אשר מגדלת את בניה לתלמוד תורה בהכרח שתקבל את שכרה, על עצם מה ששלחה אותם ללמוד תורה, ואילו בעלה ובניה עומדים במבחן קשה של לימוד בכוונה ומתוך יראת שמים.

והדברים מגיעים עד כדי כך, שבמסכת סוטה אמרו חכמינו ז"ל, כי יתכן שהמים המאררים אשר משקים את הסוטה לא ישפיעו עליה, בשל זכות החזקת תורה שיש בידה. והמהרש"א במקום מביא את דרשת חכמים (שמו"ר כח ב) על הפסוק (שמות יט ג): "כה תאמר לבית יעקב, ותגיד לבני ישראל"; "כה תאמר" – אלו הנשים, "ותגיד" – אלו הזכרים. ומעיר: מפני מה מקדים הכתוב את הנקבות לפני הזכרים?

אלא שעיקר כוונת התורה להכליל את נשות ישראל בקבלת התורה עצמה, ובא הפסוק לומר שלמרות שאין האשה מצווה בלימוד תורה, מכל מקום מאחר והיא מצויה בבית – היא זו ש"תגיד" לבעלה שילך ללמוד תורה. וכאילו שכתוב: תאמר לבית יעקב שתגיד לבני ישראל!

אגב הזכירנו את דבריו של רבינו המהרש"א, אשר התווה דרך אמת בלימוד הש"ס כולו, נספר על אודות איש קדוש זה, ומי זו האשה אשר זכתה ליקח חלק נכבד בתורתו:

נסעתי פעם ל'אוסטראה' שבאוקראינה, ביום שלג כבד, הגענו לעירו של המהרש"א כשהשלג נערם לכדי שכבות של ממש, ופילסנו את דרכינו לציונו הקדוש. שם סיפר לי גיסי הרה"ח ר' מאיר נחמן אלחדד שליט"א, שזכות גדולה לפקוד את ציון המהרש"א, והביא את דברי הבעל שם טוב זיע"א (ראה 'תולדות אדם' להרב ראובן מרגליות עמ' צ) על עוצם קדושתו של המהרש"א: 'אילו היו העולם יודעים, היו לוחכים את העפר שעל גבי קברו…'.

ושם סיפר לי גם, כי המהרש"א נקרא על שם חמותו, שהיתה דואגת לפרנסתו ולפרנסת תלמידיו, ואף כתבה בצוואה להמשיך לתמוך מכספה לישיבה, אך זה הספיק רק עד יום השלושים מפטירתה.

וכה היו פרטי המעשה ('מאוצר המהרש"א' ריש הספר עמ' ח): רבי שמואל אליעזר הלוי, נולד בשנת שכ"ה [או בשנת שט"ו] בקראקא שבפולין. מוצאו ממשפחה מיוחסת אשר העמידה דורות של רבנים ותלמידי חכמים. כבר בימי עלומיו ניכר כי לגדולות נוצר, ונקרא בפי כל ה'עילוי מקראקא'. בהגיע עת דודים ביקשה הרבנית אידל ליפשיץ, אלמנת רבי משה ליפשיץ – רבה של בריסק, לזכות בעילוי הצעיר כחתן לבתה. הרבנית נודעה בעשירותה, ידיה שלחה במסחר וה' הצליח דרכה. כנדוניה – התחייבה הרבנית להחזיק את החתן על שולחנה ולכלכלו כל ימי חייה, השידוך יצא אל הפועל, ועם כלות ימי המשתה עקר המהרש"א אל העיר פוזנא, מקום מגורי חמותו.

בפוזנא התקבצה סביב המהרש"א קבוצת למדנים מופלגת, מהם עילויים ומתמידים אשר התלוו אליו מעיר הולדתו. חמותו הרבנית נטלה על שכמה את עול החזקתם והיתה מספקת כל צרכיהם. בחלוף תקופה קצרה, נודעה לתהילה שמו וגדולתו של המהרש"א, ומכל רחבי הארץ נהרו להשתעשע עמו בדברי תורה ולהתבשם מחידושיו. הישיבה בראשות הגאון הלכה והתרחבה, כשהרבנית אידל דואגת ללא לאות לצרכי התלמידים המרובים. במשך עשרים שנה כלכלה את בני הישיבה, ובשנת שס"ה נלקחה לבית עולמה, כשמכל רכושה לא נותר אלא סכום זעיר, אשר הספיק בדיוק להחזקת בני הישיבה עד תום ימי השלושים. אך בעת שכלתה הפרוטה האחרונה מן הקופה, הגיעה אל רבנו משלחת מבני קהילת 'חלם', ובידם כתב רבנות, ובכך העתיק את הרבצת תורתו למקום זה. ולאחר כמה שנים עבר להנהיג את קהילת אוסטראה, וכונן שם ישיבה שנודעה לשם ולתהילה (אודות מימון בניית ישיבה זו, ראה 'שיח יצחק' עמ"ס גיטין דף נ"ו ע"א עמ' תרע), ובשנת שצ"ב ה' בכסלו השיב נשמתו לבוראה, ונקבר שם.

הרבנית אידל זכתה שקראו למהרש"א על שמה רבי שמואל 'אידלש', כלומר של אידל (בהטיה בשפת האידיש). פעמים היה אף חותם עצמו על שמה, כפי שעשה בהקשר לתקנה שנתקנה בעיר לובלין בשנת ש"ן, אז התאספו ראשי מנהיגי ועד ארבע ארצות פולין כדי לחזק את התקנה שנעשתה בשנת שמ"ז ביריד גראמניץ, שלא ישתדל שום רב בישראל להשיג את הרבנות באמצעות ממון, שם חתם עצמו המהרש"א: "הק' שמואל אידלש ב"מ יהודה הלוי", ובכך הפך את שם חמותו למעין שם משפחתו

נלקח מספרו של מורינו ורבינו רה"י המקובל ר' יצחק בצרי שליט"א. [שיח יצחק חולין דף ה]

להזמנת ספרי הרב https://yeshiva-harav-batzri.org/%d7%a6%d7%95%d7%a8-%d7%a7%d7%a9%d7%a8/