שאלה: במשנה בחולין נמנו כל י"ח סימני הטריפות של בהמה – כאשר רבים מהם נמצאים באיברים הפנימיים, ולא שייך לבודקם אלא רק לאחר שחיטתה. וכאן המקום לשאול, האם יתכן בכל זאת לבדוק את כל סימני הטריפה בעודה בחייה?
תשובה: בסוגייתנו מפורש, כי אחד המקורות לדין רוב מן התורה הוא מקרבן עולה, שהרי לא ניתן לבדוק את כשרות הראש שלה, מאחר והתורה אוסרת לחתוך את 'נתחיה לנתחים', ובהכרח שאין לנו אלא לסמוך בזה על כך שרוב בהמות אינן טריפות. רואים אפוא, שיש סוגי טריפות באברים פנימיים שלא שייך לבדוק אפילו אחרי שחיטה, כי אם אחר חיתוך יסודי של האברים.
אולם, יש בידינו מקורות בדברי חז"ל לכך, שאף בעוד הבהמה בחיים יהא ניתן לבדוק אותה מכל סימני הטריפות!
אמרו בגמרא במסכת עבודה זרה על נח, שנצטווה להכניס אל התיבה רק בהמות שאינן טריפה, ולפלא גדול הוא, הכיצד יכול נח להבחין על בהמה בעודה בחיים אם היא טריפה או לאו? ואמנם התוספות כתבו שהתורה לא הזהירה את נח אלא על טריפות שבגלוי, כי מהיכן ידע מה מתרחש בגופה של בהמה. אולם ב'תורת חיים' כתב שנח היה חכם גדול ונביא ובקי בכל הנבראים שתחת השמים, וידע להבחין על בהמה בחייה אם היא טריפה, שאף בדורות האחרונים ידעו חכמה זאת (כדלהלן).
וכך מובא בספר חסידים:
אדם אחד היה יודע לעיין בבהמה חיה, אם כשרה או טריפה, ולא רצה ללמד חכמה זו לאחרים, פן יסמכו על זה ולא יבדקו כראוי, והזהירו חכמים: "ואל בינתך אל תשען". ועוד כתב בספר חסידים, שאם היתה כתובה חכמה זו היו באים לידי עבירה, שאנשים רעים היו משקרים ואומרים שאינה צריכה בדיקת טריפה אחר שחיטה, כי מכירים הם באותה חכמה והיא כשרה.
ומי גדול לנו כהתנא יונתן בן עוזיאל שמפורש בתרגומו הפלא האמור, שכן לגבי פרה אדומה נלמד בגמרא שלא ניתן לבדוק סימני טריפה בפרה אדומה, כיון שהיא צריכה להישרף כשהיא שלמה [מרבית סימני הטריפות נמצאים באיברים הפנימיים של הבהמה], ועל כרחך שסומכין על רוב בהמות כשרות. אולם בתרגום יונתן בן עוזיאל – על הפסוק העוסק בשחיטת פרה אדומה תרגם: "וְיִבְדִיקְנָהּ בִּתְמַנֵי סְרִי טְרִיפַן", והיינו שפרה אדומה נבדקת בכל ח"י סימני הטריפות. והרי לן מקור נאמן, לכך שניתן לבדוק גם סימני טריפה פנימיים עוד בחיי הבהמה.
ואגב דברי התרגום, נביא מעשה שאירע עם בעל ה'לב שמחה' מגור – כפתור ופרח לדברים:
אחד מחסידיו נכנס אל מעונו בערב שבת של פרשת חוקת, ובפיו בקשה דחופה: הרופא ציווה עליו לבצע צילום רנטגן פנימי בגופו והוא מבקש את הסכמתו וברכתו של הרבי. לאחר ששמע האדמו"ר את דבריו, הורה לו שיעשה כדבר הרופא – והוסיף את המילים "כמפורש בפרשת השבוע", סתם ולא פירש!
הלה יצא מחדרו של הרבי, ויהי לפלא בעיניו מה ענין אותו צילום רנטגן לפרשת חוקת? וכשסיפר את הדברים בפני כמה תלמידי חכמים, שקלו וטרו בדבר וישבו על המדוכה עד שמצאו פתח להבין את כוונת הצדיק… ופתרונם עלה מדברי התרגום יונתן הנ"ל שמקורו בפרשת חוקת, אשר ממנו עולה שבדקו את סימני הטריפות של פרה אדומה עוד בחייה – וזהו הרי ממש כעין צילום הרנטגן, שרואים מבחוץ מה יש בפנים…
ומעתה שומה עלינו לדעת, הכיצד ניתן לבדוק את סימני הטריפה עוד בחיי הבהמה, בזמנים קדומים שטרם הומצא צילום הרנטגן? וגם לזה, מצאנו כמה פתרונים:
אחד הסימנים שמצינו לבדיקת הטרפה בחיים מובא מרבי שמשון תלמיד המהר"ם מרוטנבורג שהביא דברי רבו בשם רבי יהודה החסיד, שקודם שחיטת הבהמה, בכדי לוודאות שהבהמה כשרה ואינה טריפה, יש להעביר את היד על גבי הבהמה, ואם הבהמה תשפיל לארץ תחת ידו – ודאי היא כשרה, ואם לאו – היא טריפה.
רמז נאה על כך, כתב הרש"ש, שכן במצות מעשר בהמה דרשו בגמרא: "וכל אשר יעבור תחת השבט – פרט לטריפה שאינה עוברת", והיינו שבהמה טריפה אינה נמנית כחלק מן העדר לגבי מעשר בהמה. ולפי הדברים הנ"ל מתפרשת דרשת חז"ל באופן נפלא! 'טריפה שאינה עוברת' – היינו, שבהמה אשר אינה עוברת תחת השבט ואינה משפילה עצמה לארץ, הרי לך אות וסימן שהיא טריפה, וממילא לא ניתן לקיים בה מצות מעשר בהמה.
הובא בהרחבה בספר שיח יצחק של מורינו ורבינו המקובל ר' יצחק בצרי שליט"א [חולין דף יא]
להזמנת ספרי הרב לחצו כאן
