מורינו ורבינו המקובל ר' יצחק בצרי שליט"א בספרו [שיח יצחק חולין דף כג] האריך בדברי הגמ' שכל מי שלא ראה סימן יפה בלימודו אחר חמש שנים שוב אינו רואה שפעמים רבות אין אנו עוסקים בתורה כהלכה, שלא חוזרים כל הצורך על תלמודנו וכיצד ניתן להחליט בלימוד מוטעה כי התלמיד איננו 'מוצלח'. יעיד על זאת הסיפור עם רבי פרידא ותלמידו שהיה קשה ההבנה, והיה מלמד אותו כל פרק ארבע מאות פעמים, ובאחת הפעמים שחשב שרבי פרידא אמור לצאת בכל רגע לא התרכז ולא הבין את שלמד, והוצרך רבי פרידא לשנות לו ארבע מאות פעמים נוספות, מבלי לומר נואש .
ובספר 'בכל נפשך' תולדות ראש ישיבת 'מיר' – רבי נתן צבי פינקל זצ"ל, הובא שאמר בדרך מוסר: "אין פלא שלא זוכרים, שכן לומדים וחוזרים רק חמש פעמים, לכן שוכחים. אבל ברור הדבר, שאם היה התלמיד חוזר כל פרק וכל מסכת חמש עשרה פעמים – היה זוכר", ודיבר רבות על כך שעלינו המלמדים להשגיח להעמיד תלמידים שיצליחו בתלמודם. ואף הובא בהקשר לכך סיפור מאלף:
"אחד מתלמידיו פתח כולל בבית שמש. בהיותו תלמיד רבינו קבע את תבנית הלימוד בכולל על פי תכנית שהאברכים יחזרו על כל סוגיה ארבע פעמים. ביודעו עד כמה החשיב רבינו את ענין החזרה, הוא בא לספר לו על כך, והיה בטוח שישמח שמחה גדולה. לפליאתו הגיב רבינו, ואמר: 'מחזרה של ארבע פעמים לא יצא כלום, רק עמי הארץ גדולים. אם ברצונכם להשריש אצלם את הגמרא היטב, עליהם ללמוד את הסוגיות חמש פעמים, ולחזור עליה לפחות עוד חמש עשרה פעמים'. וסיפר שאברך אחד הגיע להיבחן אצל הגאון חיים עוזר זצ"ל, כדי לקבל ממנו סמיכה. שאלו הגרח"ע כמה פעמים חזר על תלמודו לפני שבא להיבחן. ענה לו האברך שחזר שבע פעמים. אמר ר' חיים עוזר: 'אם כך אינני מוכן כלל לבחון אותך'. שאל התלמיד כמה פעמים למד הרבי? ענה רבי חיים עוזר: 'עד ארבעים פעמים ספרתי. אחרי ארבעים חדלתי לספור'. ודברים אלו יצאו מפי רבי חיים עוזר שהיה ידוע כבעל כשרון עצום ותפיסה מהירה, ואף על פי כן לא הסתפק בחזרות מועטות".
הובא בהרחבה בספר שיח יצחק של מורינו ורבינו המקובל ר' יצחק בצרי שליט"א [חולין דף כד]
להזמנת ספרי הרב לחצו כאן
