המעלה להיפטר דוקא בארץ ישראל ולהיקבר בה
בחוליו האחרון של יעקב אבינו, הוא קרא לבנו יוסף, וביקש ממנו שיקבור אותו בארץ ישראל יחד עם אבותיו במערת המכפלה, משנענה יוסף לבקשתו, הוסיף יעקב וביקש ממנו להישבע על כך, ורק לאחר השבועה נחה דעתו. כך גם בסוף הפרשה, יוסף השביע את בני ישראל שיעלו את עצמותיו לארץ ישראל.
חכמינו ז"ל בתלמוד בבלי בשלהי מסכת כתובות הפליגו במעלת הקבורה בארץ ישראל, וכה אמרו: כל הקבור בארץ ישראל – כאילו קבור תחת המזבח. ובמדרש מובא, כל הקבור בירושלים – כאילו קבור תחת כסא הכבוד!
הסיבה לבכייתו של האמורא עולא קודם פטירתו
אף מגדולי ומאורי האומה יחלו להיפטר ולהיקבר בארץ ישראל. בתלמוד ירושלמי מסופר על האמורא עולא שהיה רגיל לדלות תורה מפי גדולי האמוראים בארץ ישראל, ולרדת לבבל ולהפיץ שם את התורה. בסוף ימיו שהה בבבל ונפטר שם, קודם פטירתו בכה עולא. תלמידיו שהיו סביב מטתו הבינו כי הוא בצער מפני חששו שלא יזכה להיקבר בארץ ישראל, ואמרו לו: "רבי, מה לך לבכות? אנו נעלה אותך לארץ ישראל!". אמר להם: "צערי הוא על שאני מאבד את המרגלית [כינוי לנשמתו הטהורה] בתוך ארץ טמאה. כי לא דומה הפולט את הנשמה בחיק אמו [ארץ ישראל] לפולטה בחיק נכריה".
גדול הראשונים, המקובל רבי משה בן נחמן מגירונה שבספרד המכונה בפי כל "הרמב"ן", עלה לארץ הקודש בגיל 73 על אף הסכנות הכרוכות בעליה באותם הזמנים, וחידש את הישוב היהודי בירושלים. כאשר אחד מטעמיו לעלות לארץ ישראל – גילה בדרשתו לראש השנה – כדי שיזכה למות בארץ הקדושה.
לא רק קבורת הגוף בתוככי אדמת הקודש היא מעלה, גם השבת הנשמה ליוצרה בארץ הקודש יש בה מעלה נשגבה.

החלון שבשמים נמצא כנגד ארץ ישראל
ובכן, ישנו סוד גדול במעלת אדמת ארץ הקודש.
זקנו של החיד"א, רבנו אברהם אזולאי מגלה, כי יש בשמים חלון הנקרא "שער השמים" דרכו עוברים תפילות ישראל, נשמות ישראל, וכן הנשמה היתירה בשבת קודש. אותו החלון מכוון כנגד ארץ ישראל. בעת חורבן הבית מחמת העוונות נסגר אותו חלון ונפסק השפע. אך מיד לאחר החורבן, עשה הקב"ה מה שעשה בכדי שפתח זה לא יסגר עוד. ויש מחיצות סביב פתח זה, ונקב אחד נמצא בצד צפון של החומה, ובו עוברים הנשמות של בני חוץ לארץ, ודרך אותו הפרוזדור עוברים גם תפלותיהם. וזהו המעלה להשיב הנשמה ליוצרה בארץ ישראל, כי אז היא חוזרת ישר אל מקורה, אל השכינה, שכתוב על ארץ ישראל "עיני ה' אלוקיך בה".
הזכויות לנפטרים בא"י ולנקברים בה
עוד מגלה הזוהר הקדוש, שהנפטר בארץ ישראל, זוכה שמלאך המוות לא ישלוט בו, אלא נפטר על ידי המלאך גבריאל שהוא מלאך טהור ובעל רחמים.
אף לעתיד לבוא בזמן תחיית המתים, תהיה מעלה לקבורים בארץ ישראל, שהם יקומו לתחייה קודם אותם שנקברו בחוץ לארץ (זוהר).


